חינוך לזכויות אדם

עמותת קול רבני לזכויות אדם עוסקת מזה שני עשורים בפעילות חינוכית מגוונת, במסגרת מערכות החינוך הפורמאליות והלא-פורמאליות כאחד והפעילות מועברת על ידי רבנים ורבות מכל הזרמים היהודיים. מטרותינו החינוכיות הן: ללמד, להשמיע קול רבני הומניסטי ולהשכיל את החברה בישראל בקשר שבין יהדות וזכויות האדם, כמו כן, לעודד לעשות ולפעול לקידום זכויות אדם באשר הוא אדם.

נקודת המוצא שלנו היא, כי למסורת היהודית על פרשנויותיה השונות יש מה לומר ביחס לסוגיות העוסקות בזכויות האדם. כארגון, בחרנו להשמיע את הקול ההומניסטי העולה מתוך המקורות, אך אנו עושים זאת, על ידי הצגתם של הקולות השונים הבאים לידי ביטוי בהם. אנו מאמינים כי על ידי פיתוח חשיבה ביקורתית לטקסטים המכוננים של העם היהודי, תוך הצגת המחירים של כל אחת מן הבחירות שאדם עושה, ניתן לגבש תפיסת עולם לגבי זכויות האדם. 

 

הטקסטים הנלמדים עוסקים בנושא מוגדר – זכויות האדם – כפי שאלו משתקפות ביצירות המכוננות של העם היהודי: מקרא, תלמוד, טקסטים של הוגים יהודים וציונים וכדומה. התכנים מועברים בצורה חווייתית, לא רק הוראה פרונטאלית, אלא לימוד בחברותא, סיורים בשטח – האתר כטקסט ושימוש באמצעים טכנולוגיים מתקדמים. תהליך הלמידה מעוגן בעשייה בשטח, כך שמתקיים דו-שיח בין הנלמד לבין המעשה. זאת, על פי הרעיון לפיו: "תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה" (תלמוד בבלי, קידושין א' דף מ, ב) לדוגמא: כאשר אנו עוסקים ביחס ל"אחר", בשלב הראשון המשתתפים מתבקשים לערוך הבחנה בין סוגים שונים של "אחר": ה-"אחר" העני, ה-"אחר" הזר, ה-"אחר" הגר, ה-"אחר" החריג, ה-"אחר" בעל הצרכים המיוחדים, ה-"אחר" האויב וכו'. בשלב השני, המשתתפים מתבקשים לבדוק בטקסטים כיצד ההתייחסות לכל אחת מקבוצות ה"אחר" באה לידי ביטוי, ולקיים שיח טקסטואלי בין-דורי, ורק אז, בשלב השלישי, הם יוצאים לשטח לבחון את ה"אחרים" לאור הטקסטים ולאור המציאות. תהליך זה, מלווה בעשייה בשטח בתחום זכויות אדם.

 

חברי וחברות העמותה, נטלו על עצמם את המחויבות להעלות על סדר היום של החברה הישראלית את נושא זכויות האדם. נקודת המוצא שלנו היא כי אדם נברא בצלם אלוהים ומכאן, נגזרות שתי תובנות: האחת, שכל בני האדם נבראו שווים, והשנייה, שאם  יש הפרה בזכויות האדם, הרי שמשהו מצלם אלוהים עלי אדמות נפגע ונפגם.

 

הפעילות החינוכית שלנו מיועדת לציבור מגוון וכוללת עשרות נושאים העוסקים בסוגית זכויות האדם כגון:

1. "צלם אלוהים" – נקודת המוצא הערכית היא שלכל איש ואישה באשר הם יש זכויות בסיסיות, שכן הם נבראו בצלם אלוהים.

2. "היחס לאחר" – עיון במקורות המתייחסים לסוגיה זו. "האחר" יכול להיות כל אחד שאינו דומה "לי", שאינו חלק מן המעגל אליו אני מרגיש/ה שייך/ת. החברה הישראלית שינתה את פניה בעשורים האחרונים והפכה לחברה בה חיים בכפיפה אחת קבוצות ממוצא, רקע, דת, תרבות שונים ומגוונים. העיסוק בסוגיית "האחר" תעלה שאלות ואתגרים הקשורים לימינו אנו ולחברה הישראלית.

3. "צדק חברתי-כלכלי" – הפערים החברתיים והכלכליים, ההולכים וגדלים במדינת ישראל, עשויים להוות סכנה לדמוקרטיה הישראלית. העיון בטקסטים יהודיים ובינלאומיים העוסקים בסוגיה זו וניתוחם, תאפשר לחברי וחברות הקהילה הלומדת לבחון תפיסת עולם יהודית המתייחסת לזכויות כלכליות וחברתיות של הפרט בתוך חברת הכלל ואחריותה של זו כלפי החלש בחברה.

4. "מסכת עצמאות" – עיון בהכרזת העצמאות של ישראל ובחינת הערכים המשתקפים בה. זוהי תוכנית המעוצבת במתכונת של מסכת תלמודית. במרכזו של כל דף מוצגת פסקה מתוך ההכרזה המובאת כ"משנה", ומסביבה מוצגים מקורות מתוך המסורת היהודית, היצירה העברית המודרנית, הציונות ומקורות כלליים ומשפטיים, בהתאם לנושא המועלה בכל פרק.

הפעילות היא מודולארית, וניתנת להתאמה לקהל יעד מגוון ועל פי צרכיו.

פעילותנו החינוכית מכוונת לציבור המחנכים בישראל, לתלמידים/ות, חניכי/ות המכינות הקדם צבאיות, סטודנטים/יות מהארץ ומהעולם – יהודים ולא יהודים, וכן לקבוצות מעוניינות אחרות בציבוריות הישראלית. 

נושא זכויות האדם אינו עומד על סדר היום של מערכות החינוך לגוניהן בישראל, ועל אחת כמה וכמה, כשאלו נשענות על המסורת והמורשת היהודית.

​