אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת

ראוי לציון כי רבים כל־כך מן האירועים המשמעותיים בספר בראשית מתרחשים מתוך שינה. יעקב פוגש את אלוהים בלוז וישות אלוהית במעבר יבוק. יוסף לומד על מעמדו העתידי ביחס לאחיו. ופרעה, שחלם פעמיים והתעורר פעמיים ברוח נסערת, מגלה, ומשנה (בעזרתו של יוסף), את גורלה של מצרים. הרבה לפני פרויד, ידעה התורה שהשינה אינה רק חושפת את משאלותינו וחרדותינו העמוקות ביותר; היא יכולה לשנות את גורלנו.

ולא רק התורה. כפי שמתארת הפטרת השבוע, באמצעות חלום מודה המלך שלמה, שזה עתה הומלך, בתחושת חוסר הביטחון העמוקה שלו בתפקידו החדש: "וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהָי אַתָּה הִמְלַכְתָּ אֶת־עַבְדְּךָ תַּחַת דָּוִד אָבִי וְאָנֹכִי נַעַר קָטֹן לֹא אֵדַע צֵאת וָבֹא׃ וְעַבְדְּךָ בְּתוֹךְ עַמְּךָ אֲשֶׁר בָּחָרְתָּ עַם־רָב אֲשֶׁר לֹא־יִמָּנֶה וְלֹא יִסָּפֵר מֵרֹב"׃ (מלכים א', ג׳, ז-ח)

לדבר על תשובה ותיקןן אחרי שתי שנות מלחמה אכזרית הוא הדבר הנחוץ אך גם השברירי ביותר. האמונות השונות שלנו מלמדות שתשובה אינה רק שינוי פנימי ופרטי של הלב, אלא גם תזוזה קולקטיבית ותנועה לעבר תיקון, שיקום ופיוס.

פרשת וישלח, יחד עם המפגש הדרמטי בין יעקב לעשו, מציעה מפת דרכים רוחנית להתמודדות עם שינוי ועימות. בפרשתנו יעקב מציג תכנית מעשית לשינוי אמיתי וארוך טווח, אישי וחברתי, המיוסדת על התמקדות בתורה, מצוות ותפילה.

לפני המפגש עם עשו, יעקב עוצר ומתחיל בצעד הקריטי של לימוד (חקירה וידיעה). במקום לפעול מתוך הנחות ישנות בנות עשרות שנים לגבי אחיו, הוא בודק את מצבו הנוכחי של עשו. מכאן אנו לומדים ששינוי עמוק חייב להישען על בהירות אינטלקטואלית. בין אם מדובר בלימוד תורה ובין אם בחקירה מעמיקה של עוול מערכתי- תיקון יעיל מחייב אותנו לשאול תחילה: מהי המציאות המאומתת שלפנינו, ומהי הידיעה הנדרשת כדי להתמודד עמה?

text