- מגילת העצמאות של מדינת ישראל מסתיימת בהושטת יד לשלום ובקריאה למדינות הסובבות את ישראל לשתף פעולה למען קידום האזור כולו. באבות דרבי נתן (כ"ג; א') שואלים: "מיהו גיבור?" ועונים: "ההופך שונאו אוהבו".  על בסיס עקרונות אמונה אלה, אנו מתפללים ופועלים למען השלום כפי שנחזה על-ידי נביאי ישראל: "לֹא-יִשָּׂא גוֹי אֶל-גּוֹי חֶרֶב וְלֹא-יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה" (ישעיה, ב'; ד'), "וְיִגַּל כַּמַּיִם מִשְׁפָּט וּצְדָקָה כְּנַחַל אֵיתָן" (עמוס, ה'; כ"ד).
 

התורה מצווה עלינו להיות קדושים באמצעות התנהגות מוסרית: "קְדשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם... וְכַרְמְךָ לֹא תְעוֹלֵל וּפֶרֶט כַּרְמְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזב אתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. לֹא תִּגְנבוּ וְלֹא-תְכַחֲשׁוּ וְלֹא-תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ... לֹא-תַעֲשׁק אֶת-רֵעֲךָ וְלֹא תִגְזל לֹא-תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד-בּקֶר ... לֹא-תִקּם וְלֹא-תִטּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" (ויקרא, י"ט; ב, י -י"א, י"ג, י"ח).

מהות התורה באה לידי ביטוי בכלל שקבע הלל הזקן המתמצת את התורה כולה על רגל אחת: "מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך" (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל"א; ע"א). כלל זה מבטא את החוויה הלאומית ואת המודעות המוסרית של העם היהודי כאחד.  החוויה ההיסטורית של עם ישראל כמיעוט נרדף, והלקח המוסרי שעלינו להפיק ממנה, חייבים לעורר בנו רגישות לזכויותיהם של כל אלה הדרים בקרבנו.

קידוש השם יסודו בהצגת דוגמה ומופת להתנהגות מוסרית לכלל אומות העולם. התנהגות מבישה של עם ישראל משמעותה "חילול השם" – מושג המתייחס, במיוחד בתוספתא, לתיאור גזלה מנוכרים (תוספתא, בבא קמא, פרק י'). קידוש השם מתבטא בשמירה על כבודו של כל אדם ועל כבודם של כל שאר הברואים.

 בשעה שבחר הקדוש ברוך הוא באברהם אבינו, הבטיח לו האל שבו עתידות להתברך "כל משפחות האדמה" (בראשית, י"ב; ג'). מקורה של הברכה לאברהם בכך שהקדוש ברוך הוא הכיר בו כמופת לשמירת צדקה ומשפט: "...כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט" (בראשית, י"ח; יט'). כצאצאיו של אברהם אבינו, עלינו לזכור תמיד את חובתנו להמשיך ולהגשים את מורשתו

טקסט יופיע בקרוב

אלוהים ואדם – הקדוש ברוך הוא, הוא מלך העולם כולו, ריבון כל המעשים, אדון כל הנשמות שרחמיו על כל מעשיו. על כן אנו, בני האדם, שנבראנו בצלמו, חייבים ללכת בדרכיו ולגלות חמלה כלפי כל בריותיו. 
 

 התורה מצווה עלינו: "צדק צדק תרדוף" (דברים, ט"ז; כ'). כרבנים הפועלים למען זכויות האדם בישראל אנו מחויבים לעשיית צדק עם כל הברואים, כפי שנכתב גם במגילת העצמאות "מדינת ישראל... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".