מה אומרת ההלכה על הפיכת דירות דיור ציבורי, המיועדות לחיים בעוני, לבתי כנסת ›

הכותרת בדה מארקר זועקת בתי כנסת במקום דירות לנזקקים: מאות נכסים של עמידר משמשים מוסדות דת: 310 דירות שבבעלות החברה הממשלתית משמשות כיום בתי כנסת ומקוואות — עלייה של 30% לפחות לעומת 2015. כלומר למרות הביקורת הציבורית עוד ועוד דירות דיור ציבורי, שמיועדות למי שחיים בעוני הקשה ביותר, מופנות לטובת בתי כנסת  מפתה להציג זאת כמתח בין צורך חברתי לדתי, אך מה אומרת על כך ההלכה?

בתקופת חז"ל נערך טקס מיוחד בשנת בצורת. היו מוציאים את ספר התורה מארון הקודש, הספר הגדול יחד עם הבמה (הפודיום שהיו קוראים עליו) היו מוּצאים לרחוב ושם היו מקיימים תפילה מיוחדת. הוצאת ספר התורה הייתה מסמלת את "השלכתו" כביכול של הקדוש ברוך הוא מביתו לרחוב כדי לבטא את העיקרון "בכל צרותיו – לו צר" , כאשר עם ישראל סובל, "סובל" יחד עמו האלוקים בכבודו ובעצמו. למען עם ישראל נהפך האל לחסר בית.

טקס דרמטי זה עומד בניגוד החריף ביותר לתופעה שבה עמידר מקציבה מבנים המיועדים לחסרי בית לטובת בתי כנסת. האם האל שאמור לשכון בהם אוהב את העובדה שבשבילו ישנם בישראל חסרי בית? הרי הוא מוכן לגור ברחוב למען עמו.

הרב קובי וייס, מרכז תחום דיור ציבורי ברבנים למען זכויות האדם