המענה החזק ביותר ביום כיפורים, לאלו שתורתם מושרשת בבדלנות, התנשאות על העמים ושנאת גויים ›

"בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך
"בערב יום הכיפורים", יעקב וינלס, 1900 לערך. מקור: ויקיפדיה

במחשבות על פעילות רבנים למען זכויות האדם ויום הכיפורים, הרב יחיאל גריינימן עונה על השאלה, כיצד נוכל לטפח הערכה לכל הבריות שנולדו בצלם האל, ואיך נחזיק בחזון של כבוד לכל. בימים שבהם קהילת אירגוני זכויות האדם מושתקת, בכדי להסתיר את עוולות הכיבוש, הרב גריינימן, מציע לנו לא לוותר על הרעיון הרבני של דיאלוג ודו-שיח. הוא מסביר שהמסר היהודי של סליחה והתחדשות, הוא אוניברסאלי באופן רדיקלי. לכולנו צורך בסליחה והתחדשות. סליחה וכפרה על החולשות הקטנות היומימיות שלנו, בהתמודדות עם השנאות ושפיכות דמים. 

YouTube Preview Image

היום הקדוש שבימי לוח השנה העברי

יום כיפור בראש ובראשונה הוא יום של חידוש הקשר עם האלוהים. הדבר נעשה גם על ידי תהליך של התבוננות אישית, גם על ידי קבלת אחריות על החטאים הפרטיים והקולקטיביים שלנו וגם על ידי התחייבות פומבית לשינוי אשר נקראת "תשובה" (חֲרָטָה והשתנות). ביום עצמו רוב היהודים צמים והרבה מהם, בלבוש בגדים לבנים המציינים מצב של טוהר, או בלבוש מיוחד אחר, באים עם משפחותיהם אל בתי כנסת בכל העולם. בהשתתפותם בתפילות הציבור, הם מתקשרים באופן פומבי, עם התהליך של "תשובה". יש יהודים אדוקים שאף נמנעים מדיבור ("תענית דיבור") כאמצעי להתמקדות רוחנית. החטאים של דיבור פוגע או טיפשי, הם רבים ונדושים, כמו שמודגש בתפילת "על חטא שחטאנו" של הסליחות. אין אדם שנקי מזה. כפי שמלמדים אותנו במקורות חז"ל התוצאות של "לשון הרע" דומות לשפיכות דמים ולפעמים באופן טרגי יכולות להביא אף לשפיכות דמים של ממש.

כאשר אנו מתקרבים ליום הקדוש, שֶׁבִּימֵי לוח השנה העברי, מתאים לנו בארגון רבנים למען זכויות האדם לקחת פסק זמן. זאת בכדי שנבדוק איפה חטאנו וסטינו מהדרך. בו בזמן נבקש לחשוב על איך נוכל לחדש את הקשר עם ה' בעבודתנו ובאמצעות חיבור זה, להתחבר לאנושיות הבסיסית שלנו. בקשר הזה לאלוקי, מסתתר השורש למחויבות שלנו: לרדוף במסירות אחר ערכי הצדק, שלטון החוק והשלום. זהו המענה החזק ביותר לאלו, שתורתם מושרשת בבדלנות, התנשאות על העמים, שנאת גויים ואלו שאין בהם יראת שמים כלל.

פינוי משפחת שמאסנה מביתה בשכונת שייח ג'ראח. צילום: Oren Ziv / Activestills

שבת השבתות

לא עשינו די לסיים את האי-צדק באיזור, אף לא היינו נְקִיִּים בעצמנו מהחטאים של קטנוניות, רכילות, אגוצנטריות, מלחמות חצר ושליטה. הקהילה של ארגוני זכויות האדם ועמותות השלום בארץ הזאת (למעלה ממאה אירגונים שכאלו) סובלת רבות מהחוליים הללו, וגם מהיעדר אחדות וענווה. מתנגדינו בממשלת ישראל הנוכחית (ובארגונים הימניים הרבים, שממומנים היטב, הפועלים לפגוע בלגיטימיות שלנו) רוצים להשתיק את הביקורות המוצדקות על העוולות של הכיבוש, ועל האי-צדק הרב. האליטה השלטת היום בישראל נעדרת אמפטיה, או חמלה עבור המוחלשים בחברה. הממשלה ותומכיה מנצלים את חולשותינו בהתמדה. אין להם הערכה או כבוד לרעיון הרבני, של דיאלוג או דו-שיח ולא לנורמות דמוקרטיות בסיסיות. פלורליזם אמיתי הוא מהם והלאה.

אחת התמות המרכזיות בתפילות הימים הנוראיים שיום כיפור הוא השיא שלהם – שבת השבתות – הוא האנושיות המשותפת והיותנו כולנו בריות ויצורי חומר (כאותו פיוט "הנה החומר ביד היוצר" המופיע בתחילת המאמר). התפילות מזכירות לנו שוב ושוב, שאנו בני תמותה, ושקיומינו הינה קיום שברירי ורגיש. הענווה והיושרה הינם, אני מאמין, התוצאה של הפנמת תזכורות אלו. כולנו שווים בפני האל האחד, כולנו ברי חלוף, החשופים לגורל המשותף, ישראלים ופלסטינים, יהודים, נוצרים ומוסלמים. לפי המסורת שלנו, כולנו נשפטים ואם נחזור מדרכינו הרעה, אם נשוב בתשובה, אזי האל יסלח לכולנו. לכולנו ההזדמנות להתגבר על ייאוש ואשמה ולחדש את חיינו ועצמנו לעתיד טוב יותר של תקווה, להיכתב בספר החיים (לפי המטפורה של חז"ל).

המסר האוניברסאלי והרדיקלי

המסר הזה הוא אוניברסאלי באופן רדיקלי. לכולנו צורך בסליחה והתחדשות. סליחה וכפרה על החולשות הקטנות היומימיות שלנו, בהתמודדות עם השנאות ושפיכות דמים. מעגל הדמים הזה פוגע בארץ הקודש הזאת הרבה יותר מדי זמן. לכן דרושה לנו סליחה וכפרה על כך שעד כה לא עשינו די לשנות את כיוון הדברים ושלא רדפנו ממש אחר הצדק והשלום באיזור. אנחנו מסוגלים לעשות מה שלא עשינו עד כה. אנחנו מוכרחים לעשות זאת, השפעתנו כמתנגדים רבניים לכיבוש חשובה ביותר, כפי שלא פעם נאמר לנו. אבל פעילותינו יכולה להיות יותר מורגשת, ומתנגדינו האידיאולוגיים מודעים מאד לפוטנציאל הרב שלנו כארגון רבני. בגלל זה הם פועלים בהתמדה להכשיל אותנו, ולמנוע מאחרים לממן את עבודתנו הקדושה.

כולנו אחראיים, לימד אותנו הרב אברהם יהושע השל, כמו שאומרת לנו גם הליטורגיה של היום הקדוש הזה. כולנו אחראים, אף שרק חלק מאיתנו אשמים באופן ישיר. רק ממקום של ענווה ויושרה נוכל לטפח הערכה לכל בריות שנולדו בצלם האל וחזון של כבוד לכל. עבודת זכויות האדם המושרשת בתורת ישראל חייבת לכלול את התובנה הזאת, ההבנה של האנושות והאנושיות המשותפת, וחזון משותף לעולם טוב יותר. שנעשה "אגודה אחת" להביא את העולם הזה למלכות שמים.

הרב יחיאל גריינימן, מחזיק בשלט של רבנים למען זכויות האדם, בהפגנת האלפים בכיכר החתולות בירושלים, בתפילה וקריאה: לעצור את האלימות בשני הצדדים.

כולי תפילה שנצליח כולנו "לסובב את העניינים" השנה!

גמר חתימה טובה.

הרב יחיאל גריינימן

 

 

קיראו עוד: