פרשת השבוע "רְאֵה": למצוא את הדרך לקראת הצדק והצדקה ›

עץ אלוהים CC0 Creative Commons
" אדם כן יכול להתפלל על ההרים ומתחת לעץ רענן, בהבנה שאלוהים שוכן בכל מקום." מקור: CC0 Creative Commons

בדבר תורה לפרשת השבוע "ראה", הרב מירי גולד, שואלת כיצד נתגבר על התסכול והייאוש, כשהשלום נראה רחוק מאיתנו. הסקרים מראים על נכונות רוב האוכלוסיה באיזור לרדוף את השלום. אך אנשים לא יכולים להכיר ברצון, מתוך פחד ושיתוק. היא קושרת בין חיים לפי המצוות בין אדם לחברו ובין האדם למקום, בכדי לקדם, אפילו בצעדים קטנים, את המסע לשלום.

פרשת "ראה" (דברים יא:כו-טז:יז; הפטרה מספר ישעיה נד:יא-נה:ה, ההפטרה השלישית מתוך שבעה הפטרות נחמתא אחרי תשעה באב) מציינת שלכל אדם יש זכות לבחור בדרכו, אך שידע שמעשיו מביאים לו ברכה או קללה. יש רק שתי דרכים שניתן לבחור בהן באופן חופשי והבחירה היא גורלית בכל פעם. מדובר כאן הן בבחירות של העם כולו, והן בבחירה החופשית של האדם הפרטי.

הפרשה מתחילה באמירה מאד ברורה:

"אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּן לַעֲשׂוֹת, בָּאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַן יְהוָה אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לְךָ לְרִשְׁתָּהּ:  כָּל-הַיָּמִים–אֲשֶׁר-אַתֶּם חַיִּים, עַל-הָאֲדָמָה.  ב אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת-כָּל-הַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר עָבְדוּ-שָׁם הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר אַתֶּם יֹרְשִׁים אֹתָם–אֶת-אֱלֹהֵיהֶם:  עַל-הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל-הַגְּבָעוֹת, וְתַחַת כָּל-עֵץ רַעֲנָן." [דברים פרק יב, א-ב],

מעניין לקרוא בהמשך שעל בני ישראל להשמיד כל מקום, שבו עבדו אלילים. זאת בכדי לאחד את העם, שעוד מעט יחולק לפי גבולות גיאוגרפיים ויתחיל לדאוג לשבט האישי שלו. הציווי הזה בא להבטיח שעדיין יהיה מקום שלטוני אחד, מקום פולחני אחד. היום, כשהיהודים באמת מפוזרים בכל מקום בעולם, עדיין מקימים מקומות מרכזיים—בני כנסת, מתנ"סים, בתי ספר יהודיים, פרדרציות—אך מבחינת התפילה, אדם כן יכול להתפלל על ההרים ומתחת לעץ רענן, בהבנה שאלוהים שוכן בכל מקום. עדיין, בלי סתירה, החוקים והמשפטים שעליהם משה הצהיר, קשורים לחיי חברה. בחברה יהודית בריאה, אין מקומות כמו מנזרים המבודדים אנשים, ובסך הכל  יש דגש על פעילות חברתית, דאגה לזולת וכו'. לכן מתחילה החזרה על החוקים בפרטי פרטים.

הסעיפים בפרשת "ראה" כוללים הקמת מוסדות דת ופולחן. בפרק יג' יש אזהרה פן יקומו נביאי שקר ולכן אומרים:

"אֵת כָּל-הַדָּבָר, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם–אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ, לַעֲשׂוֹת:  לֹא-תֹסֵף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ." [דברים, פרק יג': א].

By הזכויות כבר פגו (פורסם כבר בעיתונים מעל 100 שנים פג הזכויות) [Public domain], via Wikimedia Commons

"בתחילת המאה העשרים, סביב פרעות קישינב, היו רבנים שהסכימו לחתן יהודי עם גויה, או יהודיה עם גוי, בכדי לשמור על היהודים שהתחילו להיעלם עקב המצב הקשה של הרדיפות, הריגות ואובדן הקהילה הבטוחה." בתמונה: ראשי קהילת קישנוב בהלווית ספרי התורה שנשרפו באירועי פרעות קישנב. מקור: ויקיפדיה

סייג לתורה

כאן מגיע לעולם היהודי המושג של "סייג לתורה" שֶׁנִּטְבַּע על ידי אנשי הסנהדרין בכל דור ודור, כדי להגן על החוקים על ידי החמרה; בכדי לשמור על כוונות אלוהים ולשמור בצורה נכונה את החוקים והמשפטים. אך כבר בימים של הרמב"ם היה ברור שיש נסיבות ואירועים שמכתיבים למנהיגים הרוחניים, אפשרות למצוא פתרונות זמניים למצבים מיוחדים. בסופו של דבר, הכוונה, בעבר ובהווה, הינה לשמור את היהדות בקרב היהודים.

בתחילת המאה העשרים, סביב פרעות קישינב, היו רבנים שהסכימו לחתן יהודי עם גויה, או יהודיה עם גוי, בכדי לשמור על היהודים שהתחילו להיעלם עקב המצב הקשה של הרדיפות, הריגות ואובדן הקהילה הבטוחה. היום, בגלל ההתבוללות ושינוי התפיסה אצל חלק מהצעירים, יש צורך להיות יצירתיים ולמצוא דרכים לחבק את הדור הצעיר ולקבל את בני/בנות הזוג של ילדינו החשופים למבחר רב של בני אדם טובים שאינם יהודים.

earth-1571179_1920

איך לקרב את השלום

בנושא השלום אנו קוראים בהפטרה. ילדינו ילמדו את דרכי ה' וכתוצאה מכך יהיה שלום:

"יג וְכָל-בָּנַיִךְ, לִמּוּדֵי יְהוָה; וְרַב, שְׁלוֹם בָּנָיִךְ.  יד בִּצְדָקָה, תִּכּוֹנָנִי; רַחֲקִי מֵעֹשֶׁק, כִּי-לֹא תִירָאִי, וּמִמְּחִתָּה, כִּי לֹא-תִקְרַב אֵלָיִךְ." [ישעיהו נד: יג-יד].

יש כאלה שאומרים שבניך אמור להיות "בּוֹנֶיךָ" בכדי להגיד שילדי העם הם הבונים של העתיד. זוהי הַצְּדָקָה שמסמלת את הנצחון של אלה שחיים לפי דברי ה'. המסר כאן הוא שאם כך יהיה, הברכה הגדולה תהיה בדרכי שלום, גם בין העמים. הבחירות של יחידים ושל מנהיגי עמים משפיעות באופן ישיר על הסביבה הקרובה והרחוקה.

התסכול והייאוש רווחים בימינו, כשהשלום נראה רחוק מאיתנו. אפילו כשיש סקרים שנעשים על ידי מכונים בעלי שם טוב, המצביעים על נכונות רוב האוכלוסיה באזורינו לרדוף את השלום, כי הוא בהישג יד, יש תמיד אנשים שלא יכולים לקבל את זה, מתוך פחד ושיתוק. חובה על כל אדם, קטן ובלי השפעה, כפי שזה נראה, למצוא את הדרך לקשור בין חיים לפי המצוות בין אדם לחברו, ובין האדם למקום, בכדי לקדם, אפילו בצעדים הקטנים ביותר, את המסע אל השלום. נקוה שלקראת השנה החדשה העומדת על הסף, נמצא את הדרך לקראת הצדק והצדקה.

שבת שלום,

הרב מירי גולד

אודות הרב מירי גולד

הרב מירי גולד מכהנת בקהילת ברכת שלום בקבוץ גזר.