בג"צ הוציא צו על תנאי הדורש מהמדינה לנמק מדוע היא מעוניינת להרוס את הכפר הפלסטיני דקייקה ולעקור את תושביו לכפר סמוך ›

עו"ד נטע עמר-שיף והעותרים בעתירה לבג"צ להצלת הכפר הפלסטיני דקייקה.
בתמונה: עו"ד נטע עמר-שיף מטעם רבנים למען זכויות האדם ותושבי הכפר דקייקה, בעתירה לבג"צ להצלת הכפר הפלסטיני דקייקה. צילום: שרית מיכאלי.

בג"צ הוציא היום (יום ג', 18.7) צו על תנאי המורה למדינה לנמק תוך 90 יום את ההחלטה לדחות את תוכנית המתאר שהגישו תושבי הכפר ולעקור את תושביו לכפר סמוך. הצו הוצא בעקבות דיון שהתקיים אתמול (יום ב', 17.7) בבג"צ בפני השופטים הנדל, שוהם וברק-ארז בעתירתם של תושבי הכפר הפלסטיני דקייקה, הנמצא בשוליים של דרום הר חברון בשטחי סי, ועומד בפני איום הריסה ועקירה. את העתירה הגישו ראש הכפר דקייקה ותושבי הכפר, בסיוע רבנים למען זכויות האדם, ומייצגת אותם עו"ד נטע עמר-שיף.

תושבי הכפר דורשים בעתירתם פתרון שיאפשר את המשך מגוריהם באדמותיהם – אישור תוכנית המתאר שהציעו או פתרון מנהלי אחר. המדינה, לעומת זאת, מתעקשת שהכפר יהרס עד מרץ 2018 ותושביו יעברו לכפר הסמוך חמיידה – למרות שגם לו אין תוכניות מתאר מאושרות. תושבי הכפר דורשים בעתירתם פתרון שיאפשר את המשך מגוריהם באדמותיהם, כגון אישור או תיקון תוכנית המתאר שהציעו.

הרקע לעתירה:

הכפר הפלסטיני-בדואי דקייקה מונה מעל 300 תושבים. הוא ממוקם בקצה הדרומי של הגדה המערבית. מתוך 140 מבנים ל-111 קיימים צווי הריסה סופיים בשל "מעמדם הלא חוקי". בניסיון לתקן את המצב ולאפשר בנייה הגיש הכפר תכנית מפורטת על ידי מתכנן מקצועי, פרופ' ראסם ח'מאיסי. תכנית זו נדחתה על ידי המנהל האזרחי וכתגובה, ב-2014 הוגשה עתירה לבג"צ הדורשת את קבלת תכנית המפורטת או לחילופין להורות למינהל האזרחי ליזום תוכנית משלו לכפר, שתאפשר את המשך קיומו במיקומו הנוכחי. במקרה והעתירה תדחה, או אם בית המשפט יסרב להתערב ולהגן על התושבים מפני הריסה, המדינה עלולה להרוס את הכפר במלואו או בחלקו. 15 בתים שנבנו לאחר הגשת העתירה, חשופים במיוחד להריסה במידה ובית המשפט לא יגן את התושבים. לתושבי הכפר ואורח חייהם החקלאי הייחודי, יש צרכים ההולכים וגדלים. התושבים מבקשים להמשיך בבנייה בסיסית (צרכים עונתיים בעיקר) בתוך גבולות התכנית המוצעת.

מקור התמונה: OCHA

דקייקה. מקור התמונה: OCHA

סיכום העובדות: 

  • דקייקה הוא כפר פלסטיני-בדואי בלתי מוכר, המונה למעלה מ-300 תושבים בדרום הר חברון. הכפר נמצא בסכנת הריסה והעברה בכפייה.
  • ישראל אינה מכירה בכפר ומסרבת לאשר את תכנית המתאר המפורטת שיזמו התושבים, אשר תאפשר לתושבים להגיש בקשות לקבלת היתרי בנייה. ללא תכנית מאושרת תושבי הכפר נאלצים לבנות באופן בלתי חוקי.
  • ישראל מבקשת לגרש בטרנספר את תושבי דקייקה לכפר חמיידה תוך שנה. עם זאת, עד היום אין לכפר חמיידה תכנית מאושרת גם כן. המשמעות היא שתושבי דקייקה יהיו פגיעים ושוב חשופים לסיכון של העברה בכפייה והריסות נוספות בעקבות יישום "פתרון" המדינה.
  • הכפר הוא חלק מהמועצה הכפרית כעבנה-נג'אדה [Kaabne-Najada]. הוא אינו מפריע לכל קהילה, או לכל פעילות אחרת בסביבה.
  • תצלומי אויר מראים שדקייקה היתה קיימת עוד לפני הכיבוש הישראלי בשטחים ב-1967.
  • בניגוד לטענות, ותוך כדי הפרה של חוקי בית המשפט הבינלאומי, עקירת הכפר, תקטע המשכיות של מנהגים מסורתיים וקבלה שלטונית של בעלות הבדואים על אדמותיהם על ידי המשטרים ששלטו בגדה המערבית טרם הכיבוש הישראלי.

העברה בכפייה של תושבים מוגנים בשטח כבוש אסורה ומהווה הפרה חמורה של המשפט הבינלאומי ההומניטרי.

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.