האישי הוא הפוליטי: חמש שנים להצתה של משה סילמן ז"ל ›

Silman_memorial
לוח זיכרון למשה סילמן, במקום שבו הצית עצמו, ברחוב קפלן בתל אביב. צילום: דוד שי. מקור: ויקיפדיה

הרב עדית לב, כותבת בעקבות חמש שנים להצתה של משה סילמן ז"ל. לכתבה המלאה בוואלה.

משה הצית את עצמו כי הוא לא קיבל סיוע מהמדינה לדיור. פקידי המדינה אמרו למשה: תגור שלושה חודשים ברחוב, ואז נעזור לך. אלו הקריטריונים שלו. שנה של מגורים בדירה לא שלו, כטובה של חבר, לא נחשבת בקריטריונים כמצדיקה סיוע. אבל משה הצית את עצמו במרכזה של הפגנה כי הוא הבין שהאישי שלו הוא הפוליטי של כולנו.

הפוליטקאים שכיהנו כשמשה הצית את עצמו, ומכהנים גם היום – אמרו שהמעשה שלו הוא פרטי, וכך איפשרו לעצמם להתעלם ממנו.

הפעילים ברחבי הארץ, אלו שהכירו אותו ואלו שפגשו אותו רק בעקבות ההצתה – הבינו שהמעשה שלו הוא פוליטי, ואנחנו לא ויתרנו, ולא מוותרים.

אני אופטימית שבסוף יהיה שינוי – כי מעגל הפעילים והפעילות מתרחב כל הזמן, וכך גם רשימת הנושאים. אני אופטימית כי החברה שלנו מתעוררת ולא מוכנה לקבל אמירות שלפני שני עשורים התקבלו כאמת מוחלטת כשהשילטון אמר אותם – לא מתקבלים היום באותה צורה.

הייתה לנו הזכות לסייע למשה בשנה האחרונה לחייו, כמו שיש לנו את הזכות לסייע למאות האנשים שנכנסים למרכז הזכויות מדי שנה. ואנחנו ממשיכים לפעול כפי שהורה לנו הנביא מיכה ו', ח': "הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב, וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ", ושואפים לחיות במדינה שבה היחס לעני ולכל האוכלוסיות המודרות – יהיה ראוי.

הרב עדית לב, מנהלת תחום צדק חברתי ברבנים למען זכויות האדם. לכתבה המלאה בוואלה

לקריאה נוספת: