תכנית קלקיליה: המתנחלים באמת רוצים להשוות תנאים עם הפלסטינים? ›

By Idobi (Own work) [CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0)], via Wikimedia Commons

הבחישות של המערכת הפוליטית הישראלית סביב תוכנית בנייה שאושרה לפלסטינים, על אדמותיהם הפרטיות, בשטח סי צמוד לקלקיליה מדגימים שוב כי התכנון בגדה לפלסטינים איננו מקצועי וענייני, ובטח לא שיוויוני. גם המעט שמאושר לפלסטינים עבור פיתוח – זכות בסיסית – שבוי כבן ערובה במגרש הפוליטי הציני בישראל.

על צה"ל, שאחראי לתכנון עבור הפלסטינים בשטח סי, מופעל כעת מכבש לחצים פוליטי לחזור בו מהחלטתו – הנדירה כשלעצמה – לאשר בנייה פלסטינית על אדמה פרטית של פלסטינים בשטח סי. המדיניות של חסימת פיתוח ובניה פלסטינית היא הכלל הרווח בשטח שנמצא בשליטה ישראלית מלאה, ושנתון למרות מערכת התכנון הצבאית. כעת אפילו החריג מהכלל עומד בסימן שאלה.

בעתירה לבג"צ, שהגישו מועצות מקומיות וארגונים פלסטינים יחד עם ארגון "רבנים למען זכויות האדם", עלתה הטענה כי התכנון לפלסטינים בשטח סי לא נעשה על בסיסי מקצועי, ענייני ושיוויוני, אלא כפוף לשיגיונות פוליטיית, ניסיונות להפעיל לחץ על הרש"פ על ידי פגיעה בתנאי החיים של אוכלוסייה אזרחית נרחבת ושיקולים זרים אחרים. בג"צ ביטל בזמנו את הטענה וקיבל את עמדת הצבא שהכל נעשה על בסיס מקצועי, אך העובדות שוב ושוב לא מתיישבות עם הסברי הרשויות.

ארדן שוב מותח את גבולות האמת

הגדילו לעשות שרים כמו גלעד ארדן שיצרו משוואה מדומה בין אישור הבנייה לפלסטינים לאישורי בנייה עבור מתנחלים, כביכול אם לאלו מקפיאים בנייה אז גם לאלו לא ראוי לאשר. התבטאות זו פסולה ערכית ושגויה עובדתית בכמה וכמה מישורים:

ראשית, אם מבקשים לייצר שיוויון בין מתנחלים לפלסטינים – בניגוד לחוק הבינלאומי המעניק לפלסטינים מעמד של אוכלוסייה מוגנת תחת כיבוש צבאי – מדוע רק בהיבט צר אחד מבקש השר שיוויון? מדוע למשל לא להשוות את מעמדם של הפלסטינים מנתינים תחת ממשל צבאי לאזרחים?

ואפילו אם זה רק בתחום הפיתוח והבנייה בלבד, הרוצה השר ארדן לבחון איזה אחוז מאדמות הגדה הוקצה לפיתוח עבור האוכלוסייה הפלסטינית ואיזה עבור המתנחלים? – פחות מאחוז מהקרקעות המוגדרות "אדמות מדינה" בשטח סי הוקצה לפלסטינים, ושטחיי איי ובי מהווים יחדיו רק 40 אחוז משטח הגדה בעוד שהפלסטינים הם רוב אוכלוסיית הגדה (כשני מיליון פלסטינים לעומת כ-400 אלף מתנחלים).

הרוצה השר ארדן לבדוק על איזה אחוזים מתוך האדמות שהוקצו לאותן אוכלוסיות הוגדרו תוכניות מיתאר המאפשרות בנייה מהבחינה התכנונית? פחות מאחוז אחד משטח סי מהווה תוכניות מיתאר המאפשרות בנייה ופיתוח עבור האוכלוסייה הפלסטינית – זאת למרות שלפלסטינים בעלות פרטית על שטחים נרחבים בהרבה. למתנחלים הוקצו 26 אחוז משטח סי כתוכניות מיתאר ליישוביהם. גם כשבוחנים סדרה של יישובים פלסטינים לעומת התנחלויות ביחס למספר התושבים, מוצאים כי המתנחלים מקבלים בעשרות מונים יותר שטח פיתוח פר-תושב לעומת הפלסטינים (ניתן לקרוא בהרחבה בדוח של ארגון במקום: התחום האסור). כל זאת מבלי להתייחס לשורה של היבטי חיים אחרים בהם אין שום שיוויון בין האוכלוסיות.

מגבלות הפיתוח שהוטלו על המתנחלים – הגם שאינן חוסמות לחלוטין פיתוח כפי שטוען ארדן – הן מגבלות מדיניות עליהן החליטו הממשלה והמדינה שהמתנחלים הם אזרחיה. המתנחלים יכולים להצביע לפרלמנט של המדינה השלטת בשטח – הכנסת – ויש להם השפעה על מדיניות הממשלה. למעשה המתנחלים מהווים אוכלוסייה שזוכה לייצוג במוסדות השלטון הרבה מעבר לשיעורם באוכלוסייה הכללית, כך שלא מדובר באוכלוסיה מוחלשת.

מגבלות הפיתוח שמוטלות מעת לעת על בניה בהתנחלויות נוגעות לשטח שמדינת ישראל לא סיפחה מעולם ואליבא לממשלות רבות מוגדר כ"שטח במחלוקת" או ב"תפיסה לוחמתית", וכך מוצהר מראש שעתידו – ועתיד הפיתוח בו מבחינת אזרחים ישראלים – כפוף להסדרים והחלטות מדיניות על כל המגבלות המשתמעות מכך. המתנחלים, בפרט בהתנחלויות האידיאולוגיות, בחרו לעבור לשטח במעמד כזה בידיעתם. לא כך הפלסטינים שחיו בגדה עוד בטרם החלה ישראל לשלוט בשטח ב-67'.

לבסוף, למרות דיווחים וממצאים לפיהם ישנה תנופת בנייה למתנחלים בגדה בשנה האחרונה, השר ארדן מתבטא כאילו ישנה הקפאה ולפיכך כורח זאת בהקפאת בנייה לפלסטינים, ללא בסיס עובדתי.

לא ייתכן שזכויות אדם בסיסיות של מי שהם נתינים תחת משטר צבאי יהיו כלי משחק לשם פוליטיקה פנימית בישראל. כמדינה השולטת בשטח לישראל אחריות ייתרה לתושבים שתחת שליטתה המחוסרים זכויות פוליטיות.

יריב  מוהר הוא מנהל מחלקת תקשורת ברבנים למען זכויות האדם, שהיו מן העותרים לבג"צ למען השבת זכויות התכנון לכפרים הפלסטינים בשטח סי.

 

מקור התמונה למעלה: By Idobi (Own work) [CC BY-SA 3.0 ], via Wikimedia Commons