פרשת השבוע "בהר-בחוקותי": ארץ הקודש אינה שייכת רק לדת אחת ›

jerusalem-1712855_1920

בדבר תורה לפרשת השבוע "בהר-בחוקותי" רענן מלק מציע פרשנות שארץ הקודש אינה אמורה להיות שייכת רק לדת אחת. הוא מציג תפיסה פדרטיבית של ארץ קודש, ותפיסה חדשה של מושג הגר תושב בארץ.

בפרשת "בהר-בחוקותי​" אנו למדים על האידיאל של החזרת קרקע לבעליה מקוריים בסיום מחזור של חמישים שנה. ככל שמתקרבים לחמישים שנה מאז מלחמת ששת הימים, רבים מאיתנו שואלים את השאלה איך יראה כזה אידיאל. כדי לענות על השאלה הזו, מהותי להבין מי הבעלים המקוריים של הארץ. האם אנו חוזרים חמישים, שבעים או אלפיים שנה? מה קובע "בעלות" על ארץ הקודש?

"וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי:" (ויקרא כה:כב)

מתוך הפסוק הנ"ל, ניתן לקבוע כי ארץ הקודש אינה בבעלות איש מלבד האל. כולנו "גרים תושבים".

מהי ההגדרה ההלכתית של גר תושב?

בתלמוד הבבלי מסכת עבודה זרה סד: רבי מאיר מתייחס לגר תושב ואומר כי גר תושב הוא זה שלוקח על עצמו בנוכחות שלושה עדים, לא לעבוד אלילים. חז"ל לעומת זאת מצהירים שגר תושב הוא זה שלוקח על עצמו את שבעת מצוות בני נח. מה זה רלוונטי להיום? בחלק אחר של התלמוד הבבלי (ערכים כט:) אומר רבי שמעון בן אלעזר שבהעדר שנת יובל לא יכול להיות מעמד של גר תושב.

אני רוצה להציע שיש עיקרון גדול בפסוק בספר "ויקרא". אפילו בני ישראל עצמם אינם אלא דייריו של האל. גם תושבים זרים, כשמדובר באיך שאלוהים רואה עצמו [עומד] לצידנו בארץ. רק כאשר אנו מקיימים את תנאי הברית, אנו זוכים לזכויות ולחובות של החיים בארץ. שורש המילה "פדרלי" הוא פאדיס שבלטינית פירושו ברית. פדרליזם הוא איפוא מושג פוליטי שבו קבוצה של חברים המחויבים יחד על ידי ברית עם שלטון ייצוגי בראשם. האם רעיון הברית הוא רעיון המשתייך לתרבות של כל עמי הארץ הזאת הוא כלי שדרכו נוכל להתחבר זה לזה בזמן של לכאורה חוסר תקווה?

raanan malek רענן מלק

רענן מלק

ארץ הקודש אינה אמורה להיות שייכת רק לדת אחת בלי התייחסות לשאלה האם הדת היא יהדות, נצרות או איסלאם. לכל התושבים יש אחריות בזמן שהותם בארץ הזאת. אחריות זו מחייבת אותנו לפעול בצורה צודקת כדי להביא שלום שביסודו הוא חזון של שוויון וצדק לכל.

שבת שלום,

רענן מלק

 

רענן מלק בעל תואר שני בחינוך, מכהן זה שנה שנייה במזכירות רבנים למען זכויות האדם, תלמיד השנה ג' בבית המדרש לרבנים ע"ש שכטר, המתמקד בשאלה כיצד מעמדם ההלכתי של הלא יהודים בישראל יכולים לתרום ליחסים טובים יותר ולדיאלוג בין דתי משמעותי. רענן הוא גם מתאם האירועים של מכון טנטור האקונומי, שבו הוא מארגן את מתפללים יחד בירושלים שמתקיים ביום חמישי האחרון בכל חודש, פרויקט "ימי שלישי בטנטור ", ומפגשים בין-דתיים אחרים. ניתן ליצור איתו קשר בכתובת: [email protected] 

 

מקור התמונה למעלה:  CC0 Public Domain

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.