מספר שאלות ותשובות אודות עמותת רבנים למען זכויות האדם ›

puzzle-1713170_1920

מספר שאלות ותשובות אודות עמותת רבנים למען זכויות האדם; שאלות שאנו נשאלים לעתים תכופות ומענים לגביהן:

ש: האם אתם ארגון פוליטי? 

ת: אנחנו לפני הכל ארגון של רבנים הפועלים מתוך תפיסת עולם דתית-מוסרית שמאמינים כי יש מקור יהודי לערכים אוניברסליים העומדים מעל ומעבר לכל שיח פוליטי צר. אנו סבורים שערכים אלו צריכים להוות גבולות מוסריים לכל מעשה פוליטי, ומהם אנו שואבים את ההשראה לפעילותינו.

עמותת רבנים למען זכויות האדם לא תומכת באף מפלגה פוליטית ולא נוקטת עמדה כלשהי לגבי הפתרון המדיני הראוי אל מול הפלסטינים – אנו לא מקדמים הסדר כזה או אחר לאזור. דרישתנו היא שכל הסדר או מצב עניינים שיחול על השטחים יכבד את זכויות האדם של כל התושבים באזור.

באותו אופן אין אנו מבקשים לקדם משנה כלכלית סדורה ורחבה, אלא דורשים שכל מדיניות חברתית-כלכלית שתיישם הממשלה תשאף לשמור על זכויות חברתיות בסיסיות, לחזק את כוחם של כלל האזרחים ושתיתן תשומת לב מיוחדת למצבם של החיים בעוני. אנו דורשים כי גם הבירוקרטיות והמוסדות שאמורים לסייע לאנשים החיים בעוני צריכים לעמוד תחת בחינה קפדנית כדי שחלילה לא יהפכו לכלים לא רגישים ולא זמינים ואפשריים להתמודדות; כלים הרומסים זכויות באמתלה של מדיניות חברתית. דוגמא לכך ניתן למצוא במאבקינו בתוכנית ויסקונסין, תכנית שהפכה את מצוקת האבטלה של אנשים רבים למקור רווחים של חברות מסחריות; שהשתמשה בכלים לא ראויים כדי להשים אנשים בעבודות לא מתאימות והוכחה גם כלא יעילה וגם כלא אנושית.

את הגישה הזאת אנו מוצאים בהרחבה במקורות תורניים הדורשים מהעם היהודי לפעול לצדק חברתי ולהגנה על החלש בחברה תחת שלטון יהודי.

ש: מדוע כל כך הרבה מהאנרגיה שלכם מופנית לסיוע לפלסטינים ולבדואים?

ת: עמותת רבנים למען זכויות האדם מסייעת לאנשים מכל הרקעים שזכויותיהם נפגעות ממדיניות או מחדל של ממשלות ישראל. אנו לא יכולים לצערנו לסייע לכולם, ולכן מתמקדים במי שהם נפגעים עיקריים מהמדיניות ו\או המחדלים של ממשלות ישראל. אנו מתמקדים בפרט בסיוע לקבוצות שאין להן כוח פוליטי, כלכלי ומשפטי להיאבק את מאבקם האזרחי בעצמם: פלסטינים שאינם כלל אזרחים, בדואים החיים בכפרים לא מוכרים, אנשים החיים בעוני ובפרט דיירי הדיור הציבורי ונפגעי ההתחדשות העירונית. אנו מתמקדים פחות במי שיש להם כוח פוליטי, כלכלי ומשפטי להיאבק בעצמם לנוכח הפרות זכויות האדם או האזרח שהם חווים. כל זאת מתוך גישה הרואה ביחס לאחר – ופרט לאחר המוחלש – ביטוי לחמלה ואנושיות במובן הדתי, שהוא הוא אבן הבוחן להגשמת האידיאל של חברה יהודית כחברת מופת, בהשראת נביאי ישראל וההגות יהודית מודרנית כגון זאת של מרטין בובר, א.י. השל. עמנואל לווינס, ורבים אחרים. כפי שביטא זאת א"ד גורדון – יחסינו לערבים הוא ההוכחה לרמתנו המוסרית-רוחנית.

ש: אם אתם נצמדים למסורת היהודית, איך זה שאתם מקדמים רק את החלקים שנוחים לכם, שנשמעים הומניים, ולא גם את החלקים שהיום היו נחשבים ל"חשוכים", כמו מצוות מחיית עממי כנען? 

ת: המסורת היהודית היא אכן רבת פנים, ואפילו בתוך כל זרם וזרם ביהדות אין תמימות דעים מלאה לגבי הפרשנויות השונות; פרשנים, פוסקים, מורי דרכה של היהדות בכל הדורות מצווים לפלס בתוכה את דרכם. אנו מאמינים שעלינו ללמוד את המסורת היהודית, לפרש אותה ולעצב לאורה את דרכינו על בסיס מצוות "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי ה', לְמַעַן יִיטַב לָךְ וּבָאתָ וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ" (דברים ו, יח). כבר חז"ל התחבטו במצוות מחיית עמלק (ושבעת עממי הארץ) והבינו שעליהם להסיר אותה מסדר היום. הם קבעו (לעניין זה ולעניינים אחרים) שסנחריב מלך אשור "בלבל את כל האומות" (למשל: תוספתא, קידושין, ה, ד) ושמצוות מעין אלה אינן תקפות יותר. פרשני מקרא נועזים הלכו בעקבותיהם. הנצי"ב מברלין (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין) קבע שהמצווה היא למחות את מלכות עמלק, היינו את מלכות הרשע; הרש"ר הירש קבע שמשמעות המצווה היא מחיית העמלקיוּת מקרבנו, ושמצווה זו חיונית במיוחד ערב הכניסה לארץ והעמידה בפני הסכנות שמציבים הכוח הצבאי והפוליטי והריבונות הממלכתית, בפני בעליהם.

אנחנו מהווים במודע משקל כנגד קולות צורמים לא-הומניים ואף גזעניים בחברה הישראלית.

ש: מדוע טוענים שאתם עוסקים בדמוניזציה של ישראל?

ת: דמוניזציה היא השחרה חסרת בסיס או מוגזמת. כארגון רבני של אזרחי ישראל אוהבי עמם ומולדתם אנו ברבנים למען זכויות האדם עושים כל מאמץ כדי שהביקורת שלנו על מדיניות ממשלות ישראל תהיה מדויקת, מקצועית ועניינית. אנו פתוחים לכל תיקון באם טעינו.

אנו אף מעבירים ביקורת על גורמים הנושאים את שם זכויות האדם על מנת לקדם השמצות גורפות ולא מבוססות על ישראל – כך למשל כתבנו מכתב למזכ"ל האו"ם המבקר את דרך פעולתה של מועצת זכויות האדם של האו"ם ואף פרסמנו טור דעה בנושא בעיתון "הארץ" באנגלית.

יתירה מכך, אנו מבטאים הכרה תכופה באתגרי הביטחון הייחודיים של ישראל, ובכל סוכות אנחנו מפרסמים את "האסיף הרוחני" ובו אנו מציינים גם את המגמות החיוביות בתחום זכויות האדם והדמוקרטיה בישראל, ומפיצים את המסמך הזה בעברית ובאנגלית, לתומכים, עיתונאים וקולגות בארץ ובעולם. זאת בדיוק משום שאהבתנו למדינת ישראל מביאה אותנו לקדם טוב, ולהדגיש גם את הטוב, לצד ביקורת בלתי מתפשרת. מי שטוענים כי אנו מקדמים דמוניזציה של ישראל ככל הנראה לא מכירים את עבודתנו או לא רוצים לשמוע ביקורת כלשהי על מדיניות ממשלות ישראל.

ש: מדוע אתם לא זועקים כשהורסים בתים של מתנחלים? האם זו לא צביעות?

ת: הרס כל בית של משפחה הוא דבר קשה מאוד ויש להימנע מהדבר ככל שניתן. מתנחלים שביתם נהרס בנו לרוב את בתיהם על אדמות פרטיות של אחרים – אדמות של פלסטינים. ההחלטה להרוס את בתיהם התקבלה בהליך משפטי תקין, ובמוסדות דמוקרטיים בהם למתנחלים יש ייצוג. באם זהו ביתם היחיד, ייקבלו לרוב המתנחלים פתרון מגורים חלופי. מצבם של הפלסטינים הפוך לגמרי:

פלסטינים שבתיהם נהרסים בנו לרוב את הבתים על אדמתם הפרטית, אך מערכת תכנון מפלה מונעת מהם לקבל אישורי בנייה, ההחלטה על הרס בתיהם מתקבלת במוסדות צבאיים בהם אין לפלסטינים כל ייצוג, והם לא ייקבלו פתרון חלופי גם אם זה להם ביתם היחיד. קראו עוד על כך, כאן.

ש: מדוע אתם מתעלמים מהטרור הפלסטיני ומחלקו ביצירת ההפרות של זכויות הפלסטינים?

ת: שמירה על זכויות אדם כוללת פסילה חריפה של הטרור ובפרט זה המביא להרג חסר אבחנה של אזרחים. אנחנו בהחלט מכירים בכך שישראל מתמודדת עם אתגרים ביטחוניים יוצאי דופן ובפרט מצד הפלגים הפלסטיניים הקיצוניים ואף נותנים לכך ביטוי פומבי. התמודדות ביטחונית ראויה לא צריכה לבטל דאגה לזכויות אדם. אנו משתדלים לגנות כל פיגוע שפוגע ביהודים, בערבים או באחרים ונעשה בתחומי השליטה בישראל.

ש: האם אתם לא רואים שצרכי ביטחון לא מאפשרים לעמוד באידאלים של זכויות אדם? אתם אידאליסטים מנותקים מאילוצי המציאות?

ת: ברוב המקרים אין מתח – ולעתים יש אף התלכדות אינטרסים – בין צרכי ביטחון לסוגיות הממשיות של זכויות האדם בגדה. כך למשל אין שום הכרח ביטחוני בהריסות מנהליות של בתי פלסטינים או מניעת פיתוח ותכנון בכפרים פלסטיניים. במקרים בהם יש מתח בין צרכי ביטחון לזכויות האדם של הפלסטינים המענה על הצורך הביטחוני עשוי לחרוג נקודתית מהעקרונות השגורים של זכויות האדם , אך חריגה זו צריכה להיות מידתית כדי להיחשב כמוצדקת. על המאזניים הצורך הביטחוני מצד אחד (האם אכן מדובר בהצלת חיים בוודאות גבוהה?) לעומת עומק הפגיעה בזכויות הפלסטינים. ללא פיקוח ובחינה קפדנית של המידתיות בצעדים הביטחוניים הפוגעניים שננקטו, שם הקוד "בשל צרכי ביטחון", יכול להפוך להרשאה אוטומטית לבצע כל עוולה או צעד לא-מידתי.

ש: מדוע אתם קוראים לאכיפת החוק ובמקביל תומכים בפלסטינים או בדואים שבונים שלא כחוק? האם אתם בעד או נגד שמירה על החוק? האם אתם בעד או נגד בג"צ?

ת: שמירת החוק היא עניין חיוני בחברה תקינה. מאידך החוקיות של דבר מה איננה הכרעה מוסרית ובמקרי קיצון נדירים ישנה אף חובה להתנגד בכלים אזרחיים ולא אלימים לחוקים המהווים הפרה של זכויות האדם. מאבקים רבים למען זכויות אדם כוונו נגד חוקים לא צודקים באמצעות התנגדות אזרחית לא אלימה (civil disobedience). יש לזכור כי עוולות רבות לאורך ההיסטוריה, ומהממוסדות והנרחבות שבהן, נעשו לחלוטין לפי החוק. אבוי לנו אם כל מה שחוקי ייחשב למוסרי. "משפט" בעברית הקדמונית משמעו גם צדק, ולמשמעות הזו אנו מתייחסים בתחילית של שמנו – "שומרי משפט". לכן החוק היבש, הרשמי, חייב להיות מבוסס על עקרונות בסיסיים יותר של צדק והוגנות, ולא רק לשקף את הרצונות של הקבוצה השלטת או של רוב הציבור. גם בהכרעת רוב יש דברים שאסור לעשות – לפגוע בזכויות בסיסיות של המיעוט. עקרונות בסיסיים יותר לאמות מידה מוסריות ניתנו לנו בכתבים השונים של היהדות: הרעיון שכל בני האדם נולדו בצלם; הציווי: ואהבת לרעך כמוך [רבי עקיבא]; הציווי: [דבר] שעליך שנוא לחברך לא תעשה, זו היא כל התורה כולה [הלל הזקן]; הציווי: משפט אחד יהיה לכם [ויקרא כד, כב] וכו'. אלו עקרונות של הוגנות, שיוויון, אמפתיה ורגישות אנושית לכאבו ומצבו של הזולת, ויש להם ביטוי גם במניפסטים מודרניים של זכויות אדם ועקרונות דמוקרטיים. אנחנו אכן נאבקים כשעקרונות אלו מופרים, גם כשהדבר נעשה על ידי רשויות החוק ובשם החוק. זהו, למשל, המקרה של הריסת בתי פלסטינים בגדה הנתונים למערכת תכנון צבאית ומפלה שחוסמת כמעט כל בנייה פלסטינית, גם על אדמות בבעלות פלסטינית פרטית, ושלא מאפשרת לפלסטינים לבנות כחוק על בסיס קריטריונים מקצועיים ושיוויוניים של תכנון.

באותו אופן אנו מכבדים את בית המשפט העליון כמוסד חשוב שאמור לשמור על זכויות יסודיות מפני שרירות ממשלתית או רודנות הרוב. הכרעת הרוב היא עיקרון דמוקרטי חשוב שיש לכבד, אבל גם לו יש לשים מגבלות – כשהכרעות אלו פוגעות בזכויות בסיסיות של המיעוט. מדינה שבה עיקרון הרוב קובע הוא העיקרון היחיד, ללא שום מגבלות, יכולה לבצע כל עוולה שמצבעים משטרים דיקטטוריים, כל עוד קבוצת הרוב מבצעת את העוולות כנגד המיעוט. לכן חשוב כל כך מוסד כמו בג"צ שמהווה איזון ובלם מול הממשלה המייצגת את רצון הרוב. אבל בהחלט יש מקום לבקר פסיקות מסויימות של בג"צ בדיוק כשהוא חורג מתפקידו זה – להגן על זכויות המיעוט היסודיות מפני הרוב או הממשל.

זה המקום לציין כי אנו פועלים גם לתיקוני עוולות בחוקים ובתקנות. למשל, עם כל הצעת תקציב, ובכל פעם שמפורסם חוק ההסדרים הנלווה לה, אנו יושבים ומנתחים את הדברים, ואת פוטנציאל הנזק שבהם לאוכלוסיה המוחלשת בארץ, ופועלים מול ח"כים וקובעי מדיניות על מנת להוציא את הסעיפים הבעייתיים או לשפר אותם. כבר השפענו על חוקים באופן המצמצם פגיעה בזכויות האדם.

מקור התמונה למעלה:  CC0 Public Domain

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.