פרשת השבוע: הפן הסוציאלי של פורים ›

anonymous-657195_1920

פורים הוא חג כיפי וגם מצחיק. החג לא מצווה בתורה, אבל התעורר כפי שנכתב במגילה, כשהמן תכנן להרוג את היהודים. שמו של אלוהים לא מוזכר במגילה. אכן שום דבר איננו כמו שנראה. השם אסתר רומז "מוסתר" אנו מסווים עצמנו עם מסכות והסיפור על היהודים שניצלו הוא "נהפוך הוא". מתוכניתו של המן הכל יצא הפוך. גם גורלו של פורים שונה מכל שאר החגים. חז"ל מלמדים כי בעתיד החגים יפקעו "אבל פורים ישרוד לנצח". הרב דניאל גולדפרב על פרשת השבוע.

הסבר אחד יכול להיות טמון בפרק 9 בסוף המגילה, שלעיתים קוראים מהר כי כולם נרגשים להגיע לאוכל ולמשחקים. פסוקים 16-18 מספרים על ניצחון היהודים על אוייביהם. הם חגגו את המאורע באופן ספונטני עם משתה ושמחה. פסוק 19 מספר כי היהודים בערים בלי חומה – ערי הפרזות – (לא בשושן הבירה) חגגו כחג (יום טוב)של שמחה ומשתה ושליחת מתנות אחד לשני (משלוח מנות). כאן אנו רואים את מקור שתי המצוות של פורים, הארוחה העליזה (הסעודה) וחלוקת מתנות, בדרך כלל מזו, לציון היום שבא "מן העם" ולא כציווי מלמעלה.

הפסוקים הבאים מספרים כיצד מרדכי, שעכשיו הוא ראש ממשלה, טוען שהיהודים צריכים לקיים את המצווה ב-14 ו-15 באדר בכל שנה ושנה שימי משתה ושמחה, ושליחת מתנות אחד לשני (כפי שנראה הוא אימץ את המנהג פופולארי) אבל מרדכי הוסיף (פסוק 22) מתנות לאביונים. הפרק מסתיים בכך שיהודי פרס קיבלו על עצמם הוראות אלה, מה שחייב את כל הדורות ובימים אלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור . זוכרים ונעשים על ידי קריאת המגילה, ומספרים את הסיפור כמו שהיהודים נוהגים לעיתים קרובות בחגים, וכך פרק 9 נותן לנו את מקור ארבעת מצוות הפורים.

מדוע מתנות לעניים ?

למעשה רעיון שליחת המתנות לעניים בחגים קדם למרדכי. בספר דברים 16:4 מצווה עלינו לשמוח בסוכות "וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" זה ספציפי יותר בספר נחמיה 8:10 שם עזרא מחדש את ראש השנה ומורה לאנשים לאכול ולשתות: "וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ–כִּי-קָדוֹשׁ הַיּוֹם, לַאֲדֹנֵינוּ; וְאַל-תֵּעָצֵבוּ, כִּי-חֶדְוַת יְהוָה הִיא מָעֻזְּכֶם."

מרדכי הוסיף מתנות לאביונים לחגיגות שבאו מהעם ועם השנים התפתחה היררכיה. הרמב"ם אומר שעדיף להשקיע יותר על מתנות לאביונים מאשר על החג, ארוחה או משלוחי מנות (לחברים/קרובי משפחה) במשנה תורה, ספר זמנים, הלכות מגילה 2:1.

אלה שחיים ב"ערי חומה" (ירושלים, שושן וכו') חוגגים את הפורים ב-15 באדר, ובכך פיצל את מצוות החג לשלושה ימים. באותן שנים כאשר ה-15 חל בשבת, משולש. הארוחה החגיגית ומשלוח המנות היו מתעכבים עד יום ראשון ה-16. אבל את המתנות לאביונים נתנו מוקדם יותר, ביום שישי ה-14, בעת קריאת המגילה, שמא העניים שיודעים שפורים חל בעת קריאת המגילה, יתאכזבו ואולי יעזבו רעבים. חג הכולל זרים, עניים מומרים, אלמנות ויתומים הוא חג שראוי להישאר לנצח. (כפי שהובטח בתלמוד).

שבת שלום,

הרב דניאל גולדפרב

מקור התמונה למעלה:  CC0 Public Domain

אודות הרב דניאל גולדפרב

הרב דניאל גולדפרב, מנהל לשעבר של הישיבה הקונסרבטיבית בירושלים וחבר רבנים למען זכויות האדם