פרשת השבוע "משפטים": נשים יהיו לאלמנות ובניכם ליתומים – חלילה לנו! ›

הרב יחיאל גריינימן בבית הספר של חאן אל אחמר, במחנה הקיץ שאנו מארגנים לתלמידי האיזור משבט הג'הלין הפלסטיני.
בתמונה: הרב יחיאל גריינימן בישוב הפלסטיני חאן אל אחמר.

בדבר התורה לפרשת "משפטים" הרב יחיאל גריינימן קושר בין היחס לאלמנה ולגר, לדיון על מידה כנגד מידה של הרשב"ם וביקור הסולידריות עם חאן אל אחמר, הישוב הפלסטיני המאוים בהריסה. זאת בכדי להשכיל להבין ולשנות כיוון במדינת ישראל, לפני שצרות העין והרוע כלפי הזולת החלש מאיתנו, יביאו עלינו אסון חברתי.

בשבוע האחרון הובא לתשומת לבנו מקרה מזעזע של ניסיון נישול אלמנה פלסטינית בדרך יצירתית ונבזית במיוחד בכתבה בעיתון "הארץ" (-19.2) נאמר כך:

"יחידת האפוטרופוס לניהול נכסי נפקדים במשרד האוצר החליטה לאחרונה להפקיע כספי פיצויים מפלסטינית בעקבות מות בעלה הישראלי בתאונת דרכים, באמצעות שימוש בחוק נכסי נפקדים…"

יצירת חברת מופת

בשבת הקרובה, אנו קוראים בבתי כנסת את פרשת "משפטים" העוסקת בפרטי פרטים בהנחיות ליצירת חברת מופת המבוססת על צדק ומשפט. ובין ההלכות, ישנה אחת עם הערה חריפה במיוחד העוסקת בניצול אלמנות ויתומים ותוצאותיה לחברה הישראלית העתידית, אם יהיו דברים כאלה. אנו מאמינים שהטקסט הזה מדבר בעד עצמו במקרה הנידון:

"וְגֵר לֹא-תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ.. כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תְעַנּוּן. אִם עַנֵּה תְעַנֶּה אֹתוֹ, כִּי אִם צָעֹק יִצְעַק אֵלַי – שָׁמֹעַ אֶשְׁמַע צַעֲקָתוֹ. וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם בֶּחָרֶב, וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים" ( שמות, כ"ב, כ'-כג')

חלילה לנו מלעשות דברים כאלה לאחרים – ולעצמנו ! – ובכך לאבד מידה בסיסית ביותר של מוסריות ואנושיות.

תוצאות ההתנהגות שלנו אל מול הגר

ברצוני להרחיב את הלימוד הזה במקצת. הרשב"ם מפרש לנו במקראות גדולות על אותם פסוקים שזהו מקרה של "מידה כנגד מידה". זאת הגישה של חז"ל בהבנת לא מעט מהסיפורים התנ"כים, שבהם אדם נענש בעולם הזה לפי חטאו ולכך ישנן דוגמאות רבות. למשל נאמר על שיעבוד מצרים, שיש בו עונש על התנהגותם השלילית של שרה ואברהם אבותינו כלפי הגר המצרית. הם אלו שהגלו אותה ולבסוף עם ישראל צאצאיהם נמצאו בגלות מצרים.

מה שאנחנו עושים לאחרים הזרים, או השונים מאיתנו, לבסוף מגיע חזרה אלינו ברבית דרבית – קללה לדורות הבאים. וכמו שמעשה רע מביא להשתלשלות שלילית, כך גם מעשים טובים מביאים טוב לעולם, במובן של "עבירה גוררת עבירה, מצווה גוררת מצווה". מידה כנגד מידה פועלת בשני הכיוונים. ההנחה ביסודה של מושג הזה הוא שיש צדק בעולם, שייעשה בסופו של דבר כי העולם איננו סתם, יש יד מכוונת ושופט מעבר לו. הכל נרשם בפנקס האלוקי.

עיקרון זה של מידה כנגד מידה מובע באופן הברור ביותר בפרשת "משפטים", במקרה שבו אנשים רבים ופוגעים באישה הרה :

"וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן – עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן בִּפְלִלִים. וְאִם אָסוֹן יִהְיֶה, וְנָתַתָּה נֶפֶשׁ תַּחַת נָפֶשׁ. עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד, רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. כְּוִיָּה תַּחַת כְּוִיָּה, פֶּצַע תַּחַת פָּצַע, חַבּוּרָה, תַּחַת חַבּוּרָה." (שמות כא, כב-כז)

אמנם חז"ל פירשו את הפסוק בשונה ממשמעותו הפשוטה (תלמוד בבלי, בבא קמא פג-פד ) קבעו שאין להבין את הפסוק כפשוטו באופן מילולי, אלא באופן רעיוני. לפי תפיסתם, אין לפגוע באיבר של הפוגע ממש, אלא יש לפצות את הנפגע בתמורה כספית שוות ערך לאיבר שנפגע.

כך גם אין בהכרח להבין באימרה על "נשיכם יהיו לאלמנות ובניכם ליתומים" כפשוטו. האימרה הזאת צריכה להיות מובנת, כאזהרה חריפה האומרת לנו עד כמה חמור הדבר, כאשר מנצלים את החלשים בחברה, כגון אלמנות, יתומים וגרים; חברה כזאת תהיה אכזרית וחסרה חמלה גם למעמד הבינוני ולבסוף גם למעמד המבוסס. חברה ללא כבוד לאדם, היא חברה שלא טוב לחיות בה, חברה ה"אוכלת את יושביה". לכן המאבק נגד תופעות של אכזריות ביחס לחלש, ליתום לאלמנה ולגר, מהווה בעצם מאבק לטובת הכלל. מאבק שהוא באופן מובהק על פי ההלכה בפרשת "משפטים", המשכו של רצון האל. כך גם ביחסים בין עמים. והמבין יבין.

בתוך כך, ביום שישי הקרוב [24.2] אצא עם מתנדבים/ות לביקור של סולידריות עם הישוב חאן אל אחמר, אל מול צרות העין של השכנים בהתנחלות מעלה אדומים, שקוראים להריסת היישוב ובית הספר שמשמש את ילדי האיזור.

יהיה רצון שנשכיל להבין ולשנות כיון כחברה במדינת ישראל, לפני שצרות העין והרוע כלפי הזולת החלש מאיתנו מתוך אינטרסים אנוכיים צרים – כמו במקרה שהוזכר בראש הדברים, שיביא עלינו חלילה אסון חברתי בארץ הזאת, ארץ שהיא אמנם יכולה להיות "אוכלת יושביה" אך גם יכולה להיות מקור ברכה לנו ולזולתנו.

בברכת שבת שלום,
הרב יחיאל גריינימן