בג"צ בהחלטה הנוגדת את רוח חוק ההסדרה: מורה למדינה להסביר מדוע לא יאפשרו לפלסטינים להיכנס לאדמה שמתנחל פלש אליה סמוך להתנחלות שני ›

גיא בוטביה, שי דוידוביץ', עו"ד פאדי עבוד ועו"ד יאיר נהוראי, ואילה לוי
בתמונה מימין לשמאל: גיא בוטביה פעיל "תעאיוש", שי דוידוביץ' – מנהל מחלקת זכויות בשטחים, עו"ד פאדי עבוד ועו"ד יאיר נהוראי – מנהל המחלקה המשפטית ואילה לוי – מנכ"ל האירגון.

בג"צ בהחלטה הנוגדת את רוח חוק ההסדרה: מורה למדינה להסביר מדוע לא יאפשרו לפלסטינים להיכנס לאדמה שמתנחל פלש אליה סמוך להתנחלות שני-ליבנה.

הבוקר הורה בג"צ למדינה לנמק תוך 60 יום מדוע נמנעת כניסת חקלאים פלסטינים לאדמתם, אליה פלש מתנחל סמוך להתנחלות שני-ליבנה. את הפלסטינים ייצגה בעתירה עמותת רבנים למען זכויות האדם.

רבנים למען זכויות האדם: בג"צ בהחלטה הנוגדת את רוח חוק ההסדרה, מבהיר את ההתנגדות לגזל הגוי.

בבוקר, יום רביעי, ה-7.12.16, הורה בג"צ למדינה להסביר תוך 60 יום מדוע לא יאפשרו לפלסטינים לשוב ולעבד את אדמתם סמוך להתנחלות שני-ליבנה באזור דרום הר חברון, אליה פלש מתנחל. המדינה נדרשת להסביר מדוע היא מונעת את גישת הפלסטינים, שלפי בג"צ היא מכירה בזיקתם לקרקע. המתנחל פלש לאדמות בחסות גדר ההפרדה והחל לעבד קרקע פרטית של משפחה פלסטינית. המתנחל טען להחזקה של למעלה מ-12 שנה של הקרקע, שמגנה עליו מפינוי (צו שימוש מפריע) ואף מקנה לו חזקה; העותרים טענו שמבעלי הקרקע הפלסטינים, תושבי הכפר סמוע, נמנעה הגישה לאדמתם לאחר הקמת גדר ההפרדה ב-2005 ובחסות חסימה זו נעשתה הפלישה. בג"צ, בהרכב בו ישבו רובינשטיין, פוגלמן ומזוז, החליט על מתן צו על תנאי על פיו המדינה מחוייבת לנמק מדוע נמנעת גישת הפלסטינים לשוב לאדמתם ולעבד אותה. מטעם רבנים למען זכויות האדם ייצגו את העותרים בתיק עו"ד יאיר נהוראי ועו"ד פאדי עבוד. העתירה הוגשה לראשונה ב-04.08.13 בדרישה מהמדינה לפנות את הפלישה; המתנחל הצטרף לעתירה כמשיב.

המתנחל הפולש טען שהוא נכנס לאדמות באישור היישוב אף כי אין להתנחלות סמכות לתת אישור כזה; המדינה טענה שמדובר בסכסוך קרקעות ולכן בג"צ אינו הכתובת לתיק מסוג זה; ואילו העותרים טענו כי אפילו לפי שיטתו של המתנחל הוא לא מעבד את הקרקע 5 שנים ברציפות ולכן המדינה יכולה ואף חייבת להוציא צו שימוש מפריע ולפנות את הפלישה, בפרט כשמדיניות הרשויות הביאה להרחקת בעלי הקרקע מאדמתם. עוד טענו העותרים כי כבר ב-1984 ניסתה המדינה להכריז על אדמות המשפחה הפלסטינית כאדמות מדינה, אך הערר של המשפחה התקבל וההכרזה בוטלה.

המדובר על כ-100 דונם של אדמות חקלאיות הכלואות בין גדרות מצפון להתנחלות שני-ליבנה, האדמות פרנסו כ-250 נפשות של בני משפחת חוואמדה, בעלי הקרקע. הנזק השנתי מחסימת הגישה מוערך על ידי העותרים בכ-55 אלף ש"ח. אלא שאחרי 2005 גישתם של העותרים לקרקע נחסמה בעקבות הקמת גדר ההפרדה (תוואי הגדר באזור איננו על הקו הירוק) וכן בשל הגדר ההיקפית של ההתנחלות. המדינה אף לא שעתה לבקשת הפלסטינים לקבל היתרי כניסה לאדמתם ובכך תרמה להפיכת האדמות לטרף קל עבור מי שמבקשים לפלוש. במקרה כזה של מניעת גישה בידי רשויות הצבא, חלה על הרשויות אחריות מוגברת למנוע פלישה לאדמות של מי שהורחקו מאדמתם בשל מדיניות הרשויות עצמן.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

עו"ד יאיר נהוראי, מנהל המחלקה המשפטית של רבנים למען זכויות האדם: פרקליטות המדינה נהגה בתיק זה כמשרד עורכי הדין הפרטי של מתנחל שביצע פלישה במקום לפעול למען הצדק: הם הפיקו עבור הפולש את הראיות, הם שילמו עבורו בגין תצלומי האוויר ופיענוחם וכן מימנו את חוות הדעת המשפטית; זאת במקום לבצע את תפקידם על פי הנהלים, כרשות שלטענתה עוסקת בסכסוך קרקע, ואמורה להכריע בין עמדות הצדדים. לטענתנו: לא מדובר בסכסוך קרקע; אלא בפלישה מובהקת שנעשתה בחסות מדיניות של הרשויות. בהקשר בו הרשויות חוסמות גישה של פלסטינים לאדמותיהם, חלה עליהן אחריות מוגברת ופרו-אקטיבית למנוע מלכתחילה מצב של פלישה לאדמות אלו בחסות הרחקת בעליהן.

ז' בכסליו התשע"ז   |    07.12.16

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.