הודעת בג"צ: תושבי דקייקה והמדינה יפנו לדיונים על מתווה תכנוני ובינתיים תהיה אסורה כל הריסה או בנייה חדשה בכפר ›

14600948_1361608343850914_5875015576389429751_n

בתאריך ה-2 בנובמבר נערך דיון מכריע בבג"צ על עתיד הכפר הפלסטיני דקייקה שבדרום הגדה. מדובר בעתירה שהגישו תושבי הכפר שבמזרח דרום הר חברון בסיוע רבנים למען זכויות האדם. בעתירה קובלים התושבים על דחיית הצעת תוכנית המתאר לכפר שיזמו התושבים בסיוע התכנן פרופ' ראסם חמאיסי. בית המשפט קבע כי הצדדים, תושבי דקייקה והמדינה יפנו לדיונים על מתווה תכנוני למשך 90 יום ובינתיים תיהיה אסורה כל הריסה או בנייה חדשה בכפר. השופטים גם העבירו ביקורת נוקבת על תוכנית המדינה להעביר את תושבי דקייקה לכפר חמיידה ללא כל צורך ציבורי.

רקע:

השבוע דיווחנו לכם על דיון מכריע בבג"צ שבו נשתתף ביחד עם תושבי הכפר דקייקה, שבדרום הגדה על עתיד הכפר הפלסטיני דקייקה – האם ייהרס וכ-300 תושביו יגורשו? או האם תשכיל ישראל להכיר בכפר? על המאזניים סכנה למשבר הומניטרי ופגיעה קשה בתושבים המהווה הפרה חמורה של זכויות האדם.

מדובר בעתירה שהגישו תושבי הכפר שבמזרח דרום הר חברון בסיוע רבנים למען זכויות האדם. בעתירה קובלים התושבים על דחיית הצעת תוכנית מיתאר לכפר שיזמו התושבים בסיוע המתכנן פרופ' ראסם חמאיסי. תוכנית המיתאר שהוגשה למינהל האזרחי של צה"ל יכולה הייתה לאפשר הכרה בכפר והימנעות מהריסתו. במינהל האזרחי בחרו לדבוק באי ההכרה ולדחות את תוכנית המיתאר, מה שהוביל לעתירה נוספת כנגד הנימוקים לדחיית תוכנית המיתאר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

המדינה טענה כי הכפר מהווה בנייה לא חוקית, על אף שמלכתחילה לא יכלו תושבי הכפר אפילו להגיש בקשות להיתרי בנייה כי הכפר לא הוכר על ידי הרשויות. העותרים אף הביאו שורה של ראיות המלמדות כי הכפר קיים במקום עוד בטרם החלה ישראל לשלוט בגדה ב-1967 ולפיכך על אחת כמה וכמה ראוי היה שיוכר: בתוך כך הוגשו לבג"צ מחקר של אל"מ במיל' משה שרון שהתמחה בחקר הבדואים באזור ובהיסטוריה שלהם, סדרה של תצלומי אוויר החל מ-1945 שפוענחו כולם על ידי מומחה בתחום; שטר מכר של אדמה בכפר משנת 1951; וכן חוות דעת אנתרופולוגיות של "במקום – מתכננים למען זכויות בתכנון".

המדינה רוצה לרכז בכפיה את תושבי דקייקה ולהעבירם ליישוב אחר שאין לו תוכנית מיתאר המאפשרת בנייה,  ואין בו מקום לתושבי דקייקה. העברה כפויה של התושבים כנגד רצונם תגרום להרס תשתיות חינוכיות וכלכליות שכבר הוקמו בדקייקה וכן לאי קבלת תושבי דקייקה ביישוב המוצע מסיבות של רקע שבטי אחר.

הכוונה להרוס את הכפר דקייקה היא הפרה חמורה של הציווי בפסוק: "ה֗וֹי מַגִּיעֵ֥י בַ֙יִת֙ בְּבַ֔יִת שָׂדֶ֥ה בְשָׂדֶ֖ה יַקְרִ֑יבוּ עַ֚ד אֶ֣פֶס מָק֔וֹם וְהֽוּשַׁבְתֶּ֥ם לְבַדְּכֶ֖ם בְּקֶ֥רֶב הָאָֽרֶץ" [ישעיהו ה, ח], שמשמעותו אזהרה לבעלי הכוח לא לבנות את בתיהם [במונחים מודרניים: לתכנן] באופן שלא יותיר מקום לחסרי הכוח.

לקריאה נוספת:

***

***

***

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.