מערך שיעור: ראש השנה – ההזדמנות הראשונה ›

ראש השנה מוויקיפדיה

נכתב על ידי צוות מחלקת חינוך. הציבור מוזמן לעשות שימוש חינוך במערך שיעור זה:

מסכת ראש השנה נפתחת בציון ארבע אפשרויות לתחילת שנה. אנו מבקשים להציע כי  ארבעה ראשי השנה הם לא רק מועדים טכניים או עונתיים אלא ארבע הזדמנויות שנתנו לנו לבחון את השנה שעברה עלינו ולעשות ארבע פעמים בשנה חשבון נפש אישי וחברתי. המשנה תפרט בהמשך את  ההזדמנות (או הדין) הגלומים בכל אחד מן המועדים הללו.

 

משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה א

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים:בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. 
בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמְרִים בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי. 
בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיּעָה וְלַיְרָקוֹת.
בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ:

 

 

  • האם באמת יכולים להיות 4 ראשי שנה?
  • לדעתכם, מהי המשמעות של כל אחד מראשי השנה הללו?
  • אנו מתייחסים לראש השנה החל בתשרי כמועד המרכזי שפותח את השנה. מדוע לדעתכם הוא מופיע במשנה  רק במקום השלישי?

 

 

משנה מסכת ראש השנה פרק א משנה ב

בְּאַרְבָּעָה פְרָקִים הָעוֹלָם נִדּוֹן,
בַּפֶּסַח עַל הַתְּבוּאָה,
בָּעֲצֶרֶת עַל פֵּרוֹת הָאִילָן, 
בְּראשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן,
שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ל"ג) הַיּוֹצֵר יַחַד לִבָּם, הַמֵּבִין אֶל כָּל מַעֲשֵׂהֶם.
וּבֶחָג נִדּוֹנִין עַל הַמָּיִם.

 

מעבר לזמן החקלאי,  המשנה מציינת את ארבעת המועדים הללו כזמנים בהם העולם נדון, כאשר ראש השנה החל בתשרי הוא המועד בו נדונים בני האדם.

  1. נסו לברר מה מחבר בין המועד (ראש  השנה) לבין הנושא עליו נדונים?
  2. מהו מקומו של האדם בכל אחד מראשי השנה הללו?
  3. מדוע לדעתכם דווקא ראש השנה החל בתשרי נבחר להיות המועד בו נדונים בני האדם?

 

קראו את דברי החכם יעקב גדישא מג'רבא  על חודש תשרי:

חודש תשרי הוא במידת החסד, וצריך להיות כל אחד עושה חסד עם חברו בחודש הזה יותר מכל החודשים. … ובערב ראש השנה, מצווה גדולה לשלוח אל העניים צדקה כמסת ידו, שעל ידי הצדקה נחשב לו כאילו התענה, כי התענית יפה עד מאוד בימים האלה בחודש תשרי, ככתוב: 'צדק צדק תרדוף למען תחיה, וירשת את הארץ' – וירשת אותיות תשרי.

מעיל יעקב בתוך 'בכור יעקב', דרשות עמ' י"ח, ירושלים, תש"ס (2000)

 

  1. מהו לדעתו התיקון המרכזי או מהי ההזדמנות שניתנת לאדם בחודש תשרי?
  2. האם דבריו מסייעים להבנה מה תפקידו של ראש השנה החל בתשרי? ומיהם "בני מרון"?

תניא, רבי אליעזר אומר: בתשרי נברא העולם, בתשרי נולדו אבות, בתשרי מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורים, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל.

 

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י, עמוד ב – דף יא, עמוד א

רבי יהושע אומר: בניסן נברא העולם, בניסן נולדו אבות, בניסן מתו אבות, בפסח נולד יצחק, בראש השנה נפקדה שרה רחל וחנה, בראש השנה יצא יוסף מבית האסורין, בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים, בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל.

 

  1. מהי מהות הויכוח בין רבי אליעזר לבין רבי יהושע?
  2. אילו יתרונות מתקיימים בעולם אם הוא נברא בתשרי לעומת עולם שנברא בניסן?
  3. מה מתאפשר בעולם שנברא בשילוב של  חסד עם גבורה ביחס לעולם?  וביחס לבני אדם?

 

פירוש רש"ר הירש על התורה, שמות, פרק יב פסוק ב

שתי התחלות אפוא לשנה שלנו, בדומה לשתי ההתחלות של היום שלנו. שנה אחת שתחילתה הסתיו, ואם גם יבואו אביב וקיץ, אחריתה היא הסתיו. ושנה אחרת לנו אשר תחילתה אביב, ואם גם יבואו סתיו וחורף, בסופה יהיה אביב. כן יש לנו יום, שראשיתו הערב, וגם כי יתרומם לקראת בוקר וצהרים, יסתיים בערב. ויום לנו, שתחילתו בבוקר, ואף כי ישקע בערב ובליל, בסופו יהיה בוקר. מחוץ למקדש מתחיל היום ומסתיים – בערב; במקדש מתחיל ומסתיים היום – בבוקר (עי' ויקרא פרק ו פסוק ב).  שנות הארץ והשנים הקובעות לגבי תוצרתה ועסקי נכסיה – "לשנים ולשמיטין וליובלות לנטיעה ולירקות" – ולמעשר בהמה – סופרים אותן מסתיו לסתיו. שנות ישראל שנות חגיו ומלכיו סופרים אותן מאביב לאביב. אזהרה זו לטבענו הכפול חרותה אפוא על ספר מסעות חיינו.כל אשר ארצי הוא, נולד מני ליל וללא פרח, ואף כי יעלה אל זיו צהרים ברוב-ציץ וברוב פרי, הלילה יהיה לו – נטול פרח – לקבר. כל אשר קדוש ויהודי הוא, מוצאו מן האור והחיים, וגם כי ייאבקו בו, בחצי דרכו, לילה ומוות, היחלץ ייחלץ מליל וממוות אלי אור וחיים; ואשר נולד מבוקר ומאביב, סופו הבוקר ולקראת אביב יתחדש.

 

  1. זהו את  שתי ההתחלות עליהן מדבר הרש"ר הירש?
  2. על פי הרש"ר הירש שתי ההתחלות הללו מייצגות, מעבר לנושא הטכני/עונתי של הזמן, גם נושא ערכי. האם תוכלו למצוא את החיבור בין דבריו לבין המשנה שהובאה בראשית השיעור?

 

הרב עובדיה יוסף מביא מדברי עזרא הסופר על הדרך בה אמורים לחגוג את ראש השנה ומוסיף עוד:

 

בספר עזרא מסופר, כי בשוב העם מן הגולה, והיה עזרא הסופר קורא לפניהם מספר התורה ביום ראש השנה, היו כל העם בוכים על שנכשלו ועברו על מצוות התורה מחוסר ידיעה, ושם נאמר: …היום קדוש לה' אלוהיכם אל תתאבלו ואל תבכו, כי בוכים כל העם כשמעם את דברי התורה, ויאמר להם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּ עָצֵבוּ כִּי חֶ דְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם, וילכו כל העם לאכול ולשתות ולעשות שמחה גדולה כי הבינו בדברים אשר הודיעו להם …ולפי זה יש ללמוד גם כן , שאין לבכות בראש השנה, ואדרבה ראוי לומר התפילה בנעימה ובשמחה. וכן נהגו בכל תפוצות ישראל שהשליח צבור מתפלל בראש השנה בניגון ובנעימה מיוחדת לכבוד החג, אלא שהקדיש והקדושה נאמרים בניגון הסליחות והפיוטים של הימים הנוראים, בבחינת אומרם בברכות" וגילו ברעדה", במקום גילה שם תהיה רעדה. (הרב עובדיה יוסף,  שו"ת יחווה דעת חלק ב סימן סט)

 

  1. לדעת הרב עובדיה יוסף, מהם שני המרכיבים החשובים איתם צריך לפתוח את השנה?
  2. מדוע לדעתכם חשוב השילוב של "גיל ורעדה"?

 

ניתן לראות כי המועד של תחילת שנה בתשרי הופך להיות תאריך משמעותי שבו ניתנת לאדם ההזדמנות לבדוק את עצמו, את חייו ואת החברה שבה הוא חי.  הן חז"ל והן הרבנים לאורך השנים מציעים לא להישאר במימד האישי בלבד אלא להתחבר למימד החברתי.

 

האם תוכלו לעמוד על המשמעות של ציון תחילת השנה בשני מימדים הללו? לאדם הפרטי? לחברה? לכם?

 

שנה טובה!     

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.