"אם ההתנחלויות" מעידה על קיומו של הכפר הערבי חירבת סוסיא בשנת 1982 ›

במסגרת עתירה שהגשנו בשם הכפר הפלסטיני סוסיא למען הסדרתו, המדינה ניסתה להתכחש לקיומו ההיסטורי של הכפר. אך אנו מביאים עדות ובתוכה מספר פסקאות קריטיות שמלמדות כיצד המשפטנית הבכירה פליאה אלבק שעבדה בתוך הממסד הממשלתי, ושהייתה ידועה בניסיון להכיר במינימום שטח כשייך לפלסטינים, ולהקצות מקסימום שטח למתנחלים, נאלצה אף היא להכיר בקיומו של הכפר סוסיא ובבעלות תושביו על אדמות הכפר והשטחים החקלאיים הסמוכים לו. 

Albek

במסגרת עתירה שהגשנו בשם הכפר הפלסטיני סוסיא למען הסדרתו, הנה תגובה לתגובת המדינה שניסתה להתכחש לקיומו ההיסטורי של הכפר, ובתוכה מספר פסקאות קריטיות. המדינה טוענת שלא נעשה עוול לכפר בשל סדרת תלאות שהחלה בגירוש התושבים ב-1986. לטענת המדינה לא היה אז במקום כפר פלסטיני, ולכן לא היה גירוש של כפר ואין למדינה כל חובה כלפי התושבים. הפסקאות הבאות המלמדות כיצד משפטנית בכירה שעבדה בתוך הממסד הממשלתי, ושהייתה ידועה בניסיון להכיר במינימום שטח כשייך לפלסטינים, ולהקצות מקסימום שטח למתנחלים, נאלצה אף היא להכיר בקיומו של הכפר הפלסטינית סוסיא ובבעלות תושביו על אדמות הכפר והשטחים החקלאיים הסמוכים לו כבר ב-1882. השטחים החקלאיים של הכפר הם כיום היכן שממוקם הכפר עצמו שכן תושבי הכפר נאלצו לעבור אליהן לאחר שגורשו מהמיקום המקורי עת הוכרז המקום כאתר ארכיאולוגי.  וכך כתבנו במסגרת תגבותינו במהלך העתירה:

הגב' פליאה אלבק, המוכרת כ"אם ההתנחלויות", כתבה בחוות דעת רשמית בשנת 1982: "בית הכנסת [העתיק] נמצא במקום הנקרא אדמות ח'ירבת סוסיה, וסביבו כפר ערבי בין חורבות עתיקות.על אדמת ח'ירבת סוסיה יש רישום במרשם המקרקעין לפיהן אדמה זאת, בשטח של כשלושת אלפים דונם, היא בבעלות פרטית של בעלים ערבים רבים. מכאן שהשטח הקרוב לבית הכנסת הוא על כל פנים בבעלות פרטית."

היא ממשיכה וכותבת כי אלפי דונמים סביב "הכפר היושב בחורבות סוסיה" הם בבעלות פרטית ומתקשה לאתר בסביבה גבעות שאינן פרטיות שיוכלו לשמש להקמת התנחלות. ראיה זו הובאה בגוף העתירה (חוו"ד פליאה אלבק מיום 10.06.1982 וסימונו ע\29). זוהי ראיה חזקה מדמות האמונה על המשיבים [המדינה והמתנחלים]. בתגובתם לעתירה הסתפקו המשיבים בהתייחסות סתומה לדבריה של אלבק לפיה הדברים "אינם משקפים הוכחה ברמה המנהלית הנדרשת". כתבו ולא פרשו.

אלבק החזיקה בעמדתה לעניין בעלות פרטית של פלסטינים על אדמות רבות באזור סוסיא גם כאשר נציגי המתנחלים ניסו להיעזר בה כדי להימנע מטיפול בעבירות פליליות של הסגת הגבול מצד תושבי ההתנחלות סוסיא בשנת 1991 אלבק כתבה: "מניסיון העבר אני יודעת שתושבי [ההתנחלות] סוסיה חורגים לשטחים לא להם וקשה למצוא פתרון ללא הליכים פליליים נגדם" (מכתבה של עו"ד אלבק מיום 23.04.1991 מצורף וסימונו ע\30).

כידוע, אין לחשוד בגב' אלבק כי היה לה אינטרס כלשהו להיטיב עם האוכלוסיה [הפלסטינית] המקומית שהרי היא ידועה ומוכרת כמי שעסקה שנים באיתור מקומות להתנחלויות והרחבתן. על אף זאת, במקרה דנן לא הסתירה הגב' אלבק אתקיומו של הכפר בתוך עתיקות סוסיא, את עניין הבעלות הפרטית המבוססת של תושבים מקומיים, הרישום, והפלישות שלתושבי ההתנחלות סוסיא לאדמותיהם הפרטיות של העותרים. 

נחישות וחוסר יושרה של המדינה הביאוה להתכחש לעובדה שאי פעם היה כפר סוסיא, על אף שעובדת מדינה ומשפטנית בכירה שהקדישה את חייה לדחוק את רגלי פלסטינים, נאלצה להכיר בכפר, וזה אומר דרשני. 

שתפו בפייסבוק!

במסגרת עתירה שהגשנו בשם הכפר הפלסטיני סוסיא למען הסדרתו, המדינה ניסתה לבטל את קיומו ההיסטורי של הכפר. אך אנו מביאים עדות…

Posted by ‎שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם‎ on Monday, May 18, 2015

אודות רבנים למען זכויות האדם

רבנים למען זכויות האדם הוא הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה מעל מאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות.