ללא אופק לפיתרון מדיני, רבנים למען זכויות האדם מפיצים סקירה של זכויות שחובה וניתן ליישם במסגרת המצב הקיים בגדה ›

הריסות בתים בגדה
ללא אופק לפיתרון מדיני, רבנים למען זכויות האדם מפיצים סקירה של זכויות שחובה וניתן ליישם במסגרת המצב הקיים בגדה.

במסגרת סקירה זו של זכויות המנותקות מהמישור הפוליטי\מדיני דגש רב הושם על זכויות תכנון לכפרים הפלסטינים בשטח C, זכויות הנמנעות מהן כעת והמדינה אף נאבקת בבג"צ נגד הדרישה ליישמן [דיון אחרון בעתירה התקיים ב-12.04].

העתירה, שהוגשה לבג"צ בא' באב (1.8.11), דורשת להשיב לפלסטינים סמכויות תכנון בשטח סי. בעתירה שותפים מועצת הכפר דיראת-רפעיה, שומרי משפט- רבנים למען זכויות האדם, מרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות האדם, הוועד הישראלי נגד הריסת בתים, וסנט איב – המרכז הקתולי לזכויות אדם.

היום, יום ד' ה-01.04, החלה עמותת "רבנים למען זכויות האדם" להפיץ סקירה תחת הכותרת: "מעבר לפוליטיקה: זכויות לפלסטינים במסגרת המצב הקיים". הסקירה כוללת דוגמאות משמעותיות לזכויות לפלסטינים שישראל מחוייבת לכבד, ובידה היכולת לממש, במנותק מהמישור המדיני. הסקירה תופץ לתקשורת, לחברי הממשלה היוצאת והחדשה, לח"כים, לנשיא המדינה ולקובעי מדיניות.

הסקירה מוצגת כך בפתיח: [המדובר ב-] סקירה ראשונית מ"רבנים למען זכויות האדם", שמרכזת זכויות הומניטריות ואזרחיות מינימליות ומשמעותיות הנמנעות מהפלסטינים בשטחים אך יש ואף ניתן לישמן  גם במצב המדיני-ביטחוני הנוכחי – בלי קשר להכרעות פוליטיות\מדיניות, ללא שינוי הסדרים ביטחוניים, ואפילו תחת השליטה האפקטיבית הישראלית הצבאית בגדה המערבית. לפי דיני הכיבוש השליטה הישראלית היא גם זו שמייצרת חובה למימוש זכויות אלו.

סעיף מרכזי בסקירה, המדגים את החיבור הבעייתי שמנסות ממשלות ישראל לעשות בין זכויות להכרעה מדינית, נוגע לזכויות תכנון, והופך לרלוונטי במיוחד לקראת דיון קרוב (ב-12.04) בעתירה של מועצות פלסטיניות, רבנים למען זכויות האדם ואחרים להשיב סמכויות תכנון לכפרים הפלסטינים שבשטח C, תחת שליטה ישראלית מלאה. המצב התכנוני כיום מצביע על אפלייה קשה בתכנון נגד הפלסטינים, חנק הפיתוח הפלסטיני והריסת מאחות בתים כל שנה כי כמעט ולא ניתן להשיג אישורי בנייה, גם לא על קרקעות בבעלות פלסטינית.

ללא אופק לפיתרון מדיני, שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם מפיצים סקירה של זכויות שחובה וניתן ליישם במסגרת המצב הקיים בגדה http://bit.ly/1My65yj

Posted by ‎מעבר לפוליטיקה – זכויות לפלסטינים במסגרת המצב הקיים ללא אופק לפיתרון מדיני‎ on Wednesday, March 30, 2016

המדינה אפילו לא מנסה לטעון בבג"צ כי התעקשותה למנוע ועדות תכנון מקומיות לכפרים הפלסטינים בשטח C נובעת מצורך ביטחוני. לעומת זאת המדינה כן מנסה לצייר את הצעד המבוקש כצעד בעל השלכות מדיניות שצריך להיות מוכרע במשא ומתן בין הצדדים. הסקירה משיבה כי:

"ועדות מקומיות ברמה המוניציפלית אינן קובעות סוגיות מדיניות. בנוסף, על פי תקנה 43 לתקנות האג, שישראל מכירה בה, חובה על הכוח הכובש בשטח תחת "תפיסה לוחמתית", לאפשר ולהסדיר מרקם חיים אזרחי תקין מתוך כיבוד החוקים שהיו נהוגים טרם הכיבוש (אלא אם כן יש מניעה מוחלטת לעשות כן), וחוק התכנון הירדני שהיה תקף בגדה בטרם הכיבוש הגדיר ועדות מקומיות ומחוזיות עם ייצוג לתושבים. כיבוד הדין המינהגי הבינלאומי איננו עניין פוליטי."  עוד גורסת הסקירה כי: "כל זרם פוליטי לגיטימי, המחוייב לכל הפחות לזכויות בסיסיות, חייב להכיר בזכותה של אוכלוסייה לבנות על אדמתה על בסיס מתווי והליכי תכנון ראויים ושיוויוניים הכוללים ייצוג לתושבים."

אחד מהשופטים בעתירה ציין כי אין מניעה משפטית למדינה לבחור ביוזמתה לקבל את דרישות העותרים. סקירה זו היא עוד קריאה למדינה לבחור וליישם זכויות אדם.

הערה: אין כוונתינו לומר בסקירה זו שיש פטור מלכבד זכויות שעשויות להיות להן משמעויות מדיניות. משמעות מדינית איננה הצדקה להפרת זכויות אדם.

זכויות נוספות המוצגות בסקירה הן:

  • מניעת תשתיות חיים בסיסיות – מים, ביוב, חשמל מכפרים רבים בשטח C
  • הגבלה של שירותי בריאות בסיסיים שניתן וחובה לאפשרם
  • הפסקת הריסות מנהליות של מאות בתים ומבנים כל שנה, כשלא ניתן כלל לבנות חוקית
  • מניעת מפעל ההשתלטויות הנרחב על קרקעות פלסטניות חקלאיות
  • הפסקת הכרזות מעוותות על אדמות פלסטינים כ"אדמות מדינה"
  • הפסקת מניעת גישה של חקלאים פלסטינים לאדמותיהם
  • אכיפה נגד ירי קטלני על מפגינים שאינם מהווים סכנה או איום
  • פעולה נחרצת נגד תקיפות אלימות ופגיעה ברכוש מצד מתנחלים קיצוניים
  • אפשור חופש הביטוי במקום חסימתו
  • זכויות עובדים למי שנטולים זכויות כאלו
  • זכויות קטינים חסרות בהליך הפלילי
  • מאבק בהשפלות ואלימות של כוחות הביטחון נגד פלסטינים
  • ביטול מעצרי שווא של מובילי מחאות פלסטינים.

עתיד התכנון של הכפרים הפלסטינים איננו עניין מדיני אלא זכות יסוד – עתירה לבג"צ http://on.fb.me/18Zwi6Vביום א' ה…

Posted by ‎שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם‎ on Monday, March 30, 2015

קיראו עוד:

***

FotorCreated

בעקבות ההתבטאות של קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל בפגישתה עם ראש הממשלה נתניהו כי כעת אולי זה לא הזמן לצעדים גדולים ביחס לגדה, אבל יש מקום לצעדים ושיפורים בשטח, כותב הפובליציסט עקיבא אלדר, כי כבר לפני כשנה שלחה עמותת רבנים למען זכויות האדם סקירה לראש הממשלה ולשר הביטחון, ובה מפורטים שורה של צעדים לקידום זכויות הפלסטינים בגדה שניתן לבצע גם במסגרת המצב הקיים, מבלי לשנות את פרישת כוחות צה"ל או לקבוע מסמרות בנושאי הליבה והגבולות של עתיד השטח. צעדים אלו אינם בשום פנים ואופן פיתרון מספק, אבל עד שיוכרע עתיד השטח, יש לכל הפחות למנוע הפרות אלו של זכויות האדם בגדה. בינתיים לא ראינו, לצערינו, התקדמות בכיוון.

בעקבות ההתבטאות של קנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל בפגישתה עם ראש הממשלה נתניהו כי כעת אולי זה לא הזמן לצעדים גדולים ביחס לגד…

Posted by ‎שומרי משפט – רבנים למען זכויות אדם‎ on Sunday, February 28, 2016

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.