כמה פעמים ביום אחד חש צעיר ערבי משכיל בישראל שנוכחותו מאיימת או דחויה? ›

10308149_10154179424300226_3855621444580389177_n
צילום ראשון מאייפון. בשפת לעז – סלפי.

כמה פעמים ביום אחד חש צעיר ערבי משכיל בישראל שנוכחותו מאיימת או דחויה? ומדוע החברה הישראלית מקבעת אותו בתפקיד שלילי של טרוריסט או מחבל? 

"כל עוד צבע העור חשוב יותר מזה של העיניים לא נדע שלום" – היילה סלסי

לפני חודש התחלתי ניסוי שהסתיים לו היום. חמוש בכפייה ובזקנקן של צעיר ערבי משכיל הסתובבתי לתומי ברחובות ירושלים ותל אביב. ניסוי של ניסיון. ניסיון לשים את עצמי ברגליו של האחר.

החברים מימין ישר ישלפו התשובות הקבועות ומחודדות שלהם שילוב גס של ביטחון, "למה אתה מצפה" והעבר מוכיח לנו אחרת.

החברים משמאל ישר יצעקו גזענות, הכיבוש משחית, "למה אתה מצפה" ושאר ירקות שקנו בשער שכם.

האמת היא, לפחות איך שכותב שורות אלה רואה אותה, היא איפשהו באמצע עם נטייה לשמאל. כי אני לא ערבי, הקשר שלי לרבע וקצת מזרחיות של סבא תוניס הוא מקרי בהחלט וגם בלי כפייה וזקנקן צרפתי היו עוצרים אותי לא פעם.

הניסוי לא נעשה כדי להצדיק דעה כזאת או אחרת, הוא נעשה עבורי, עבורי שרצה להרגיש ולראות איך זה להיות בצד השני, הלא היהודי, השחור, המקופח, האחר.

במרבית הפעמים לא שיניתי את קוד הלבוש שלי. תמיד עם משקפיים, תמיד חצי היפסטר, חצי צרפתי. תמיד עם יומן התיעוד בכיס ואייפון ביד. שקט ורגוע.

להלן הממצאים:

7.4.14 – שמונה בבוקר – קו 34 מתיישב ליד אישה, היא קמה ועוברת מושב.

8.4.14 שתיים עשרה בצהריים – רכבת קלה, צעיר ירושלמי קם ממושבו וזז למושב אחר

9.4.14 – שתיים בצהריים –  שוטר עוצר אותי לבדיקת תעודת זהות ליד כיכר ספרא.

14.4.14 – חמש בערב – ערב פסח – רכב מג"ב עוצר לידי ברחוב אגריפס ושואל: "אם הכל בסדר?"

23.4.14 – עשר וחצי בבוקר קו 74 – אישה שנייה עוברת מושב כשאני מתיישב לידה

29.4.14 – שבע בערב – שער ציון שוטר מבקש ממני תעודה מזהה

30.4.14 – שבע בבוקר – קו 72 זוג זקנים קם ועובר לאחורי האוטובוס

2.5.14 – שמונה בבוקר – רכבת קלה המאבטחים מבקשים ממני תעודה מזהה

4.5.14 – ערב יום הזיכרון – שוטר נוסף מבקש תעודה מזהה ליד רחבת המשביר.

10.5.14 – שש בערב – שדרות רוטשילד – עובר ליד צעירים שזורקים לעברי "ערבי מסריח".

 

אפשר להגיד הרבה דברים. אפשר לחשוב הרבה דברים. זה לא כתב התקפה כלפי המדינה או כתב הגנה על התנהגות של אוכלוסייה כזאת או אחרת. זאת הסתכלות פנימה עלינו בתור חברה. היחס המשפיל הוא לא רק כלפי ערבים. הוא גם נגד מזרחים, פליטים, אתיופים, רוסים וכל מי שלא עומד בסטנדרט שהחברה שלנו כביכול מציגה.

אין לי עוד מה להגיד על זה.

יונתן חפץ.