שלושה מיתוסים על הבדואים ›

images

הרב אריק אשרמן מפריך שלושה מיתוסים על הבדואים בטור שפורסם ב"דעות – ידיעות אחרונות" (6.11).

מאת הרב אריק אשרמן

באחד מביקוריי בארה"ב התלוותה אלי ידידה נוצריה להפקה של "כנר על הגג." היא פרצה שם בבכי בגלל מה שהעם שלה עשה לעם שלי. היום, קשה לי לעצור את הדמעות כאשר חוק בגין / פראוור נמצא בהליך חקיקה. אבל, האמונה שלי, שעמי הוגן וחפץ צדק, מבוססת על הוכחות מצטברות שרוב הישראלים מתנגדים לתוכנית זו אם מנפצים את המיתוסים והדיסאינפורמציה לגביה.

לא בנשמתנו להרוס עשרות כפרים בדואים בנגב, לגרש בין 30 ל-40 אלף אזרחים מבתיהם אל עיירות מוכות אבטלה ועוני, או לנשל אותם ממרבית אדמותיהם. ישראלים עשו דברים כאלו, אבל ללא ידיעת הציבור או בערפל הקרב, לא בסדר גודל כזה ולא בשנים האחרונות.

יש שלושה מיתוסים נפוצים לגבי הבדואים בקרב ישראלים:

  1. "הבדואים משתלטים על הנגב."
  2. הבדואים מעולם לא היו בעלי אדמות.
  3. התוכנית הזו היא "לטובת הבדואים."

מכון "פאנלס" ביצע עבור "רבנים למען זכויות האדם" סקר דעת קהל בעניין. בהתחלה, 87% של הישראלים היהודים הסכימו ש"הבדואים משתלטים על הנגב. ושיערו, בממוצע, שהבדואים תובעים 43.9% של אדמות הנגב. כאשר גילו שסה"כ תביעות הבעלות של הבדואים הוא 5.4% בלבד, פתאום היה רוב בקרב אלו שתביעות הבדואים נראו להם הוגנות ( 47% לעומת 34.6%).

הנשאלים אמרו שהאמת הפתיעה אותם או כי שמעו דברים אחרים בתקשורת, או התעקשו שהבדואים אינם באמת בעלי הקרקעות.

צפו: האם הבדואים משתלטים על הנגב

YouTube Preview Image

נאמר לנו, "הכל כבר הוכרע בבתי משפט." יש כפרים כמו אל-ערקיב, שיש בידיהם מסמכי בעלות טורקיים, בריטיים ואף ישראליים, על שטרי קנייה וטאבו "מערביים". בג"ץ דחה את טענות המדינה שההוכחות הללו אינן רלוונטיות מאחר והמדינה הפקיע את האדמות ב-1953. אם תוכנית בגין/פראוור תהפוך לחוק, זה יפתור את בעיית הממשלה. בחוק כלולה מפה המגדירה איפה מותר למקם ישובים בדואים. אל-עראקיב מחוץ לתחום המותר. מצמרר הדמיון למפה שהגדירה איפה יהיה מותר ליהודים לגור ברוסיה של המאה ה-19

להרבה בדואים אין את אותן ה"הוכחות המערביות". אבל, יש שיטת בעלות בדואית מדוקדקת, שהציונים, הטורקים והבריטים הכירו בה. הבריטים שמרו על רישום בעלות, אבל הכל "נעלם" לאחר שהארכיון הבריטי הועבר לגנזך המדינה. לאחרונה חוקרים מצאו חלק מהארכיון. לא ניתן לשקר לעצמינו ולומר שלא הייתה לבדואים בעלות על אדמות בנגב.

ויש הטוענים שחייבים לרכז את הבדואים בעיירות "לטובתם", כדי לספק מים, חשמל וכו'. בנגב יש קהילות יהודיות קטנות ומפוזרות יותר מהכפרים הבדואים שזוכות לתשתיות, והתוכנית היא להקים עוד יישובים כאלו; ישנן אפילו חוות בודדים. לעולם לא היו מונעים מהישובים הללו מים וחשמל והמדינה לא היתה אומרת לי "לטובתך, נעביר אותך מירושלים לקיבוץ." בנוסף, נתונים ממשלתיים מוכיחים ששיעור העוני והאבטלה בעיירות הוא פי 4 מהשיעור בכפרים מוכרים.

שאלת המגורים ושאלת הקרקע של הבדואים בנגב

חייבים להפריד בין השאלה איפה הבדואים אמורים לגור ובין שאלת בעלות הקרקע. אי אפשר לכפות על הבדואים לוותר על חצי מאדמותיהם "לטובתם". אלא שבפניות אליהם בכירים בועדת פראוור סרבו למסור לנו, או לח"כים שפנו אליהם, נתונים לגבי היקף הקרקע שתלקח מחזקת הבדואים. על פי הצעת החוק, התסריט הטוב ביותר האפשרי עבור הבדואים היא שאם "ועדת התמורה" מחליטה שהם זכאים, הם יקבלו רק 50% מאדמותיהם באדמה חלופית. אם בדואים אחרים באזור מגוריהם לא ישתפו פעולה, זה יורד ל-20%. ואם הם לא מוותרים בתוך 60 יום, הם מקבלים 0%.

ח"כ עיסא פריג' סיכם את זה הכי טוב בדיון בכנסת "ניתן לכם מים אם תוותרו על אדמותיכם". פעם יעקב אבינו אמר לעשיו "אתן לך אוכל אם תמכור לי את הבכורה." הוא חשב שהתחכם, אבל שילם מחיר של כעס, איבה, ועשרים שנה של גלות וניכור מאחיו.

יש דרך אחרת. לאחר שאברי גלעד סייר שנית בנגב, פגש בדואים, וראה תצלומי אוויר של החקלאות הבדואית הנרחבת בנגב לפני קום המדינה, הוא התנצל שרץ להסיק מסקנות מסיור עם עמותת הימין "רגבים". גלעד כתב שיש רצון טוב בקרב הבדואים, ושניתן להגיע לפתרונות אם נבוא לדבר אחד אם השני. לדבר אם הבדואים בגובה עיניים כאזרחים שווים הוא רעיון די רדיקאלי, אבל אני מסכים. למעשה, זו דרישת הקהילה הבדואית, "אנו מסכימים שסוף סוף הגיעה העת לפתור את התביעות הללו. חייבים לגנוז את בגין/פראוור ולדבר אתנו באמת", הם אומרים.

הרב אריק אשרמן הוא נשיא ארגון "רבנים למען זכויות האדם", החבר בפורום הכרה. הטור פורסם לראשונה בעיתון "ידיעות אחרונות" הבוקר (6.1).

***

כל מה שרצית לדעת על תוכנית פראוור / בגין