איך לעורר את השנאה בין היהודים לבדווים בארץ: טור דעה ›

1

ביום רביעי (6.1) המאבק למען הכפרים הבדואים הלא מוכרים בנגב מגיע לועדת הפנים של הכנסת. זאת כחלק מהדיון בהצעת החוק בגין / פראוור. הרב אריק אשרמן עונה על בימת "הארץ" לטור של פרופ' טל. ומאמין שאפשר למנוע את מסלול האיבה, השנאה והעימות בין יהודים ובדווים בנגב.

אם הצעת החוק של בגין / פראוור תתקבל, עשרות כפרים צפויים להריסה. הבדווים ינושלו ממרבית האדמות שנותרו להם. כ-40,000 אזרחי ישראל יועברו מבתיהם לעֲיָרוֹת-סְפָר, שיהוו מקור לפשע ועוני. זאת משום שהחיים הבדואים ינותקו מהמקורות החקלאיים של כלכלתם ותרבותם. במאמר דעה של פרופ' טל: "למה רבנים למען זכויות אדם לא מטפלים בנשים בדואיות?" הוא מנסה לשלול את הלגיטימיות שלנו, בתמיכה במאבק בהצעת חוק בגין / פראוור בטענה שאנחנו מזניחים את זכויות הנשים הבדואיות. אבל הצעת החוק של בגין / פראוור תפגע בנשים בדואיות, יתכן שבמידה גדולה יותר מאשר בגברים הבדואים.

צפו: סקר שערכנו ברחוב הישראלי – האם הבדואים משתלטים על הנגב

YouTube Preview Image

התנגדות פמיניסטית להצעת החוק של פראוור

הנושאים העומדים בפני נשים בדואיות הם אקוטיים, כפי שלעתים קרובות אנו שומעים מפעילות בדוויות איתן אנו משתפים פעולה. עם זאת, הנשים הללו עדיין בוחרות להילחם בהצעת חוק של בגין / פראוור, תוך כדי מאבק מקביל בתוך הקהילות הבדוויות על זכויותיהן. הנשים הבדוויות יודעות כי ייפגעו באופן קשה ביותר מהצעת החוק של פראוור. האבטלה ביישובים כמו רהט גבוהה פי ארבעה מאשר בכפרים מוכרים ( אין נתונים בנושא על הכפרים הבלתי מוכרים). בנוסף לסבל הכרוך בעקירה, סביר להניח כי הנשים תהינה הראשונות שיפוטרו וייכנסו למעגל האבטלה. המערבולת החברתית שנוצרת בתהליכי עִיּוּר מגבירה את האלימות נגד נשים.

אנו מאמינים בהתנגדות להצעת החוק של בגין / פראוור גם בלי לעסוק בקידום זכויות הנשים. אך חיפוש מהיר בגוגל, יגלה שבימים אלו סיימנו פרויקט של שלוש שנים במכללת ספיר בשדרות. תוכנית העצמה של שלוש שנים הן לנשים היהודיות והן לנשים הבדואיות. תחריר אלתעיקה, שריכזה את הפרויקט כתבה לפרופ' טל: "תן לנשים לפרוח ולהתפתח בכפרים שלהם, שכן אינן רוצות לעבור לעיירות מוכות עוני והזנחה כמו רהט".

תביעות הקרקע ההולכות ומצטמצמות בקהילה הבדואית

פרופ' טל מסתמך על הסטריאוטיפ כי אין לבדווים בעלות חוקית על הקרקע שלהם, ושהם מבקשים להשתלט באופן לא חוקי על הנגב. אך כבר בשנת 1920, החברה לפיתוח ארץ פלסטין של התנועה הציונית רשמה כמעט 650,000 דונם כשייכים לבדווים. כאשר הבדואים הוזמנו להגיש את תביעות בעלות הקרקע שלהם בשנות ה-70 הם הגישו תביעות העומדות על פחות ממחצית מהתביעה הראשונית (לא מעט מבעלי הקרקע נמלטו או גורשו). הממשלה לא מכירה בתביעות הבדווים ל-124,000 דונמים של אדמת מרעה משותפת. זאת למרות שכ-50,000 דונם טופלו מאז דרך בוררות, או בבית המשפט.

התנועה הציונית טרם קום המדינה, וגם מדינת ישראל לא מכבדים את המערכת הפנימית הבדואית של בעלות על קרקע. למרות שהעות'מאנים וגם הבריטים הכירו בהם. כ -150,000 עד 160,000 דונמים של קרקע עדיין לא קיבלו פתרון. סך כל תביעת הקרקעות הבדואית טוענת לכ 5.4 אחוזים מאדמות הנגב , כאשר הבדואים מהווים 30 אחוזים מאוכלוסיית הנגב. הסטריאוטיפ הידוע לגבי הבדווים מספר כי הם "משתלטים על הנגב". אך סקר דעת קהל שהוזמן על ידינו, רבנים למען זכויות האדם, הראה כי רוב היהודים הישראליים חושבים שתביעות הבעלות על הקרקע של הבדואים הוגנות.

בניגוד לטענותיו,  טל יודע שבית המשפט עדיין לא קבע את מעמד הכפר אל-עראקיב. כחבר הדירקטוריון של הקרן הקיימת לישראל, לטל מגיע קרדיט על שימוש בהשפעתו בהקפאת עבודתה של קק"ל להפיכת אל-עראקיב לחורשה (מבלי להמתין להחלטת בית משפט). החלטתו באה לאחר קמפיין מכתבים בינלאומי שמשלוחם אורגן על ידי רבנים למען זכויות האדם.

YouTube Preview Image

הכפר אל-עראקיב כדוגמא

לכפר אל-עראקיב יש הוכחות בעלות מהרשת הטורקית, הבריטית ואפילו הישראלית. אלו כוללות רשומות מס רכישה ומסמכים. זאת בנוסף לעדות האילמת של בית קברות עם קברים משנת 1914. המדינה טוענת כי הוכחת בעלות זו אינה רלוונטית משום שהקרקע הופקעה בשנת 1953. אך בחודש דצמבר, בית המשפט העליון הורה לבית המשפט המחוזי לדון בתביעה. אני זוכר שעזבתי את בית המשפט לפני קבלת ההחלטה על עתיד אל-עראקיב, ואחד התושבים של הכפר אמר לי: "אני מקווה שהשופטים יבינו שעשיית צדק כאן היא לא רק טובה לבדווים, אלא לכל הישראלים".

אם הצעת החוק בגין / פראוור תתקבל, בתי המשפט כבר לא יהיו מסוגלים לעזור לכפר אל-עראקיב . זאת משום שהכפר יימצא מחוץ ל "תחום המושב" המפורט במפה שצורפה להצעת החוק, כאותו האזור שבו מותר לקהילה הבדואית להתקיים. בתי משפט יהוו מעקף לכפרים האלו שנמצאים בתחום האפור. עבור אלה, תוקם ועדה מיוחדת. במקרה הטוב, אם הוועדה תחליט שהבדווים זכאים לאדמתם, הם עשויים לקבל 50 אחוזים מהתביעה, או אדמה חלופית עם פיצוי כספי כלשהו. אך אם כל השכנים לא ישתפו פעולה, אז האחוז יירד. אם הם לא יסכימו לוותר על כל התביעות אחרות אז לא הם לא ייקבלו שום דבר. ובמקרים כאלו זכות הערעור משפטי תהיה מוגבלת מאוד.

ממאמרו של פרופ' טל אפשר להתרשם כי הקרקע שנלקחה מהכפר של אל-עראקיב תשמש לרווחת העיירה רהט הצפופה. כביש וישוב יהודי חדש יפריד בין רהט לבין אדמות אל-עראקיב. הבדווים תושבי רהט יהיה לא יורשו להתגורר מחוץ לתחום המותר לבדווים של אל-עראקיב. אך אם הבעיה היא אזור פנאי, תושבי אל-עראקיב מוכנים לשתף פעולה ביצירת קהילה ירוקה. אני בטוח שאפשר להסדיר אתר פיקניקים בלי לנשל אותם מאדמתם. אם המדינה באמת רוצה להקל על הצפיפות של רהט, זה צריך להיעשות על קרקע קרובה יותר לרהט ומבלי לנשל את תושבי אל-עראקיב . אם הצעת החוק של בגין / פראוור תתקבל הצפיפות בעיירות תהיה גרועה יותר, כי תושבי הכפרים ההרוסים יועברו ליישובים .

cc: flickr

בעוד פרופ' טל מערער על ההישענות המוסרית שלנו על המורשת של מרטין לותר קינג , האתגר הגדול ביותר של מרטין לותר קינג היה לשכנע את בני עמו למאבק לא אלים ודווקא צעד זה נתקל בייאוש וחוסר אמון שנובע מעוול מתמשך.

בשיחות קודמות עם פרופ' טל, חשבתי שהנחנו לטענות חסרות הבסיס שלו על אלימות באל-עראקיב . לא יכולתי להעלות בדעתי על מקרה כלשהו של תקיפת עובדי קק"ל, או שריפת רכבים של קק"ל. וזאת הסיבה שפרופ' טל לא יכול היה לגבות את טענותיו בנושא. הבדואים איתם אנו עובדים מחויבים לאי-אלימות. בעוד פרופ' טל מערער על ההישענות המוסרית שלנו על המורשת של מרטין לותר קינג , האתגר הגדול ביותר של מרטין לותר קינג היה לשכנע את בני עמו למאבק לא אלים ודווקא צעד זה נתקל בייאוש וחוסר אמון שנובע מעוול מתמשך.

חכמינו לימד: "חרב באה לעולם על עינוי הדין, ועל עוות הדין ועל המורים בתורה שלא כהלכה" (פרקי אבות)

בניגוד לטענותיו של פרופ' טל, מוקד המאבק שלנו ברבנים למען זכויות האדם, הוא לא קק"ל, אלא דווקא ממשלת ישראל שאחראית להצעת החוק בגין / פראוור. אם החקיקה המפלה הזו תתקבל, אזי קק"ל תצטרך לקבל החלטה מוסרית האם לשתף פעולה עימה. אנחנו נשארים אופטימיים, כי סקר דעת הקהל שלנו מראה שיש לנו, יהודים ישראליים, תחושת צדק ומוסר מלוטשת יותר מזו שבאה לידי ביטוי בהצעת החוק בגין / פראוור.

בפרשת "לך לך" אנו קוראים כיצד אברהם, אבי היהודים והערבים, ודמות הקשורה קשר הדוק לנגב, נותן דוגמה לכולנו. במקום להטיל את מרותו על לוט אחיינו, כאשר מתעורר סכסוך בין רועיהם, הוא נסוג אחור בכדי למנוע איבה, ומכיר בכך שיש מספיק קרקע לכולם.

"אַל-נָא תְהִי מְרִיבָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ, וּבֵין רֹעַי, וּבֵין רֹעֶיךָ:  כִּי-אֲנָשִׁים אַחִים, אֲנָחְנוּ" (בראשית 13:08)

בואו נמנע מהממשלה שלנו לגרום למריבה בין היהודים לבדואים, שכן כולנו ישראלים וחלק בלתי נפרד ממשפחה אנושית אחת.

הרב אריק אשרמן הוא הנשיא והרב הבכיר של רבנים לזכויות אדם.  

מאמר הדעה התפרסם במהדורה האנגלית של עיתון "הארץ"

***

מידע נוסף