למה ירושלים? ירושלים למה? הרהורים על יום ירושלים תשע"ג | הרב נאוה חפץ ›

P1010165
צעירים בסיור רבנים למען זכויות אדם

השמש הפציעה מעל ירושלים, הכל עדיין רגוע. השקט שלפני הסערה הגדולה שעומדת להתחולל כאן בעוד מספר שעות. עשרות אלפי אזרחים ואזרחיות ישטפו את רחובות העיר במצעדים מתלהמים ודגלים, ירמסו כל חלקה טובה שעוד נשארה בעיר, ויריעו "ומצעדנו עוד ירעים אנחנו פה". הרהורים על יום ירושלים תשע"ג | הרב נאוה חפץ

מאת: הרב נאוה חפץ

למה ירושלים? ירושלים למה? ומדוע אנחנו צריכים יום ירושלים שהפך בשנים האחרונות ליום לאומני, מתלהם, מדיר, קיצוני? עבור הירושלמים שבינינו, כל יום בירושלים הוא יום ירושלים, אנחנו נושמים את העיר, מבכים עליה ושמחים בה, מנהלים בה מאבקים וחווים את כל המתחים שהם מנת חלקה של החברה הישראלית. אנחנו חשים את הדופק של העיר, נאבקים על דמותה כעיר פתוחה, מכילה, רב-גונית, רב תרבותית, רב-דתית ועדתית.

למאמר נוסף של הרב נאוה חפץ בהקשר של יום ירושלים

הייתי שמחה לו היום הזה, יום ירושלים, היה הופך ליום של חשבון נפש בחברה הישראלית. חשבון נפש על כל העוולות המתרחשות לנגד עיננו בעיר אותה אנו מכנים "עיר הקודש", היכן הקדושה בעיר "אשר בדד יושבת", בעיר אשר במרכזה ומסביבה חומות? –  כאלה שרואים וכאלה שלא רואים אלא אם כן מעמיקים במרקם האנושי המפעם בה. היכן הקדושה בעיר אשר זכויותיהם של בני אדם נרמסות?, בעיר בה אחוז העוני הוא מן הגבוהים בארץ? בעיר בה הדרת נשים הפכה לנורמה? היכן מתחילה הקדושה של העיר והיכן היא מסתיימת? בעיסאווייה, אבו-דיס, בית חנינה? הרמב"ם פוסק במשנה תורה הלכות בית הבחירה, ו', י [יא]:

"…אין מוסיפין על העיר, או על העזרות אלא על פי מלך, ועל פי נביא, ובאורים ותומים, ועל פי סנהדרין של שבעים ואחד זקנים:  שנאמר "ככול, אשר אני מראה אותך … וכן, תעשו לדורות" (שמות כה,ט)

הרמב"ם, גדול פוסקי ישראל מעמיד סייג וקובע הלכה מקשה ונוקשה לפיה לא מרחיבים את גבולות העיר. אבל אנחנו:

"התעצמנו מאז, התעצמנו מאז

וכבשנו כסא וגם נזר
התעצמנו מאז, לילדינו בלבד
רק להם לא היינו לעזר" (בראשית, דון מקלין, תרגום רחל שפירא)

צפו: גלי עטרי שרה את שירו המפורסם של דון מקלין: "בראשית"


גלי עטרי – בראשית by RRR9999999999

הלב הפועם של ירושלים הוא בראש ובראשונה בני האדם שחיים בה. ואין קדושה נעלה מקדושת חיי האדם. לא אתרי מורשת, לא סמלים ולא מקומות קדושים. חיי אדם הם, הם קדושים לפי שנבראנו בצלם אלהים. ירושלים היא האדם הפשוט שקם בבוקר ומבקש לו ולמשפחתו חיים בכבוד: פרנסה, קורת גג, חינוך, רפואה, תשתיות, תחבורה ציבורית ותרבות. היטיב לתאר זאת ממני משוררה של העיר ירושלים, יהודה עמיחי בשירו "תיירים":

"…פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושמשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו". אבל הוא זז, הוא זז! אמרתי בלבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה ממנה, יושב אדם שקנה פֵּרות וירקות לביתו."

רק אם נדע לראות את האדם שחי בעיר מורכבת זו, רק אם נדע לשמור על זכויותיהם של כל תושבי ירושלים, אזי תבוא הגאולה. לא במובנה המשיחי אלא במובן של חברה מתוקנת. רק אז נוכל לכנות את ירושלים  עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה, נֶאֱמָנָה.

כ"ח סיון תשע"ג | 8.5.2013

 כתבו לנו בפייסבוק איך אתם\ן מרגישים עם רשמיה של הרב נאוה חפץ

אודות הרב נאוה חפץ

מנהלת מחלקת חינוך