לא מביאות עוד ילדים? לא זכאיות לדיור: מפגש חברי כנסת בשכונת התקווה עם השדולה לדיור ציבורי ›

526695_447029295324994_274242409270351_1539041_1749176503_n (1)
התמונה מתוך אתר דיור ציבורי

סיכום מפגש ח"כים מהשדולה למען הדיור הציבורי בשכונת התקווה ביום א' ה-13.05 ב-17:00.  מפגש השרים התמקד לראשונה במחוסרות פתרון דיור שאינן מקבלות כל סיוע מהמדינה כי אינן עומדות בקריטריונים. בארבע סיפורים עלו תשובות של גורמים רשמיים כי על הנשים להביא עוד ילדים [3 ילדים לפחות] על מנת לעמוד בקריטריון לזכאות. הסיור ציין גם את הגשתן של 3 הצעות חוק חדשות. 

סיור השרים התקים ביום ראשון ה- 13.5.12 בשעה 17:00 בשכונת התקווה בתל אביב, כשיתוף פעולה בין שדולת הכנסת למען הדיור הציבורי והפורום למען הדיור הציבורי הכולל מספר ארגונים חברתיים (ביניהם: שתי"ל, תראבוט-התחברות, רבנים למען זכויות האדם, פורום פריפריה, אסיפת המאהלים, עולים למען קליטה מוצלחת ועיריית י-ם – אגף הרווחה).

השתתפו: ח"כ איתן כבל, ח"כ דב חנין (יו"ר משותף בשדולה) וח"כ דניאל בן סימון. וכן: יעל בן-יפת, מנכ"לית הקשת הדמוקרטית המזרחית. עו"ד שלמה שפירא- סינגור קהילתי. הרב קובי וויס, מרכז פרוייקט הדיור הציבורי בארגון רבנים למען זכויות האדם, בית שאן. גב' רותי לביא והגב' מיכל ורשבסקי-תראבוט.

עלו סיפורים רבים על אודות: קריטריונים אבסורדיים לזכאות או החרגה מהזכאות; תשלום שכ"ד בדיור הציבורי כמעט כמו בשוק הפרטי; חוסר שקיפות מוחלט לגבי חובות; טראומות לילדים; הקושי המיוחד של אנשים המתמודדים עם מחלות קשות, כמו סרטן, שמקשות עוד יותר את היכולת להחזיק קורת גג בטוחה; כולל ניסיונות התאבדות וייאוש של אימהות חד-הוריות.

אחת האמהות סיפרה שהיא נודדת יחד עם הילדים שלה בין בתים של קרובים לבין הרחוב, שהיא נאלצה פעם אפילו להעמיד פנים שהבת שלה חולה כדי שיוכלו ללון באשפוז בבית החולים. השינוי בקריטריונים השאיר אותה ואמהות אחרות במצב קשה וללא מוצא. במיוחד עבור הילדים, מצבים כאלו של חוסר בטחון ביחס לקורת גג הם טראומטיים במיוחד. מגדילות לעשות חלמיש ועמידר שעוד אומרות לאותן נשים להביא עוד ילדים כדי שיהיו זכאיות לדיור ציבורי למרות שגם עם ילד אחד או שניים הן לא מצליחות לשרוד.

כמו כן הוצגו בקצרה וצגו חוקים חדשים שהונחו בימים אלה על שולחן הכנסת:

  • חוק הזכות לדירה ציבורית – לפיו זכאי לדיור ציבורי הנו חסר דירה שהכנסותיו מכל מקור מגיעה לפחות מקו העוני לפי מספר הנפשות למשפחה.
  • חוק סיוע ריאלי בשכר דירה – לפיו הסיוע בשכ"ד בתקופת ההמתנה לדיור הציבורי יהיה בסכום הזהה לסכום שהיה משולם עבור השכירות של הדירה הציבורית, אילו הייתה מוצעת בשוק החופשי; ואולם, מסכום זה יקוזזו דמי השכירות אותם היה משלם הזכאי בפועל עבור הדירה הציבורית.
  • חוק מתן מידע - הצעת החוק נועדה ליישם את עיקרון חופש המידע ולהתמודד עם מציאות של פניות רבות המלינות על חוסר במידע והיעדר נגישות למידע.
  • חוק איסור פינוי ללא דיור חלופי - החוק המוצע יחייב את משרדי השיכון והרווחה ביצירת פתרונות דיור שימנעו זריקת דיירי הדיור הציבורי לרחוב ללא מתן פיתרון דיור חלופי.

לסיפורים נוספים כנסו לאתר דיור ציבורילפרטים נוספים, יריב מוהר, דובר, רבנים למען זכויות האדם (פנו דרך האתר).

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.