בתגובה לפתרונות הדיור החדשים של שר השיכון ›

מאהל חסרי דיור, רחובות פברואר 2012. cc: ויקיפדיה

אנו ברבנים למען זכויות האדם מברכים על החלטת שר השיכון להעלות את סכום הסיוע בשכ"ד לממתינים לדיור הציבורי. אנו רואים חשיבות באי התניית הסיוע הנ"ל ביציאה מהתור לדירה בדיור הציבורי. זהו צעד חשוב בכיוון הנכון.

מטרה צודקת תהיה כדלקמן: מרגע שאדם זכאי לדיור ציבורי ונקבע הסכום שעליו לשלם, יהיה סכום זה אחיד בין אם כבר קיבל דירה ומשלם זאת לחברה משכנת או שהוא בתור ומשלם למשכיר פרטי. הסיוע בשכ"ד צריך לאפשר לזכאים לשלם שכ"ד בהתאם לגובה אחיד. אנו גם מקווים שצעד חיובי זה אינו רק תוצאה נקודתית של לחץ, אלא הבנה עקרונית של חשיבות הזכות לקורת גג כבסיס לחיים בכבוד ולשיוויון הזדמנויות לדור הצעיר.

אנו מקווים שיתוקן העיוות גם בקרטריונים לזכאות שמשאירים רבים ללא קורת גג. כידוע אנו מצווים כיהודים לדאוג לעני די מחסורו: "די מחסורו' – זה הבית, 'אשר יחסר" (תלמוד בבלי, כתובות סז ע"ב). לכן נמשיך לעקוב אחרי מעשי הממשלה טלא רק אחרי החלטותיה.

[התגובה הנ"ל שודרה ברדיו קול ישראל ביום ד' ה-.02.05 לצד ראיון עם אישה שממתינה בתור לדיור הציבורי. בראיון האישה הסבירה מדוע המעמד של סיוע בשכ"ד הרבה יותר בעייתי, לא בטוח ומעודד אי-יציאה לעבודה לעומת מעמדה כדיירת הדיור הציבורי]