הגדה חברתית לפסח ›

586px-Pesahplate
בעריכת: הרב נאוה חפץ, מנהלת חינוכית בשומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם

בכל פסח חייב אדם לשאול את

עצמו: מתי נולדתי? היכן נולדתי?

מהו הזיכרון ההיסטורי שאני

נושא עימי?

אני מסתכל בתעודת הזהות שלי

וקורא את מה שכתוב בכתב

בלתי נראה:

"הורי נולדו כעבדים במצרים,

כשפרעה מלך מצרים ציווה על

רצח העם הראשון בהיסטוריה,

גם אני הייתי שם"

יצחק טבנקין

תשע"ב – 2012

הִנֵּה מַה-טּוֹב וּמַה-נָּעִים שֶׁבֶת אַחִים וְאַחָיוֹת גַּם-יָחַד

על פי תהלים קל"ג; א'

 הקדמה

 אנו יושבים סביב שולחן הסדר כבני חורין, אך זוכרים את השנים הארוכות שבהן חווינו שעבוד. נשבענו לא להפוך למשעבדים בעצמנו, אך אנו יודעים כמה פשוט להכביד את לבנו כלפי המוחלשים בחברתנו. בשעה שאנו מסובין היום לסדר ומספרים את סיפור "יציאת מצרים", אנו ערים לכך שהחירות היא מסע מתמשך. יציאת מצרים פתחה את המסע להר סיני ולאחר מכן, לארץ המובטחת. בחג הפסח תשע"ב – זמן חירותנו, אנו עדים לכך שכדי להיות בני חורין באמת עלינו לגרש את פרעה מלבנו ולחדש את התחייבותנו לשמור על זכויות האדם – כל אדם באשר הוא אדם.

הלילה הזה, אנו מייחדים מקום סביב השולחן לכל קורבנות השעבוד. השנה, אנו מחדשים את התחייבותנו לפעול למען יזכו בחירותם ובכך נזכה אנו בחירותנו.

סדר הקערה בשולחן הסדר החברתי

בקערת הסדר אנו מוצאים את המרכיבים הבאים:

זרוע, ביצה, מרור, חרוסת, כרפס

זרוע                   זכר לקורבן הפסח וכן סמל ליד החזקה והזרוע הנטויה של הקב"ה שגאלה את עמנו ממצרים.

                        מי ייתן ובפסח הזה תרפה הזרוע החזקה של בעלי ההון מקהל המוחלשים בחברה שלנו.

ביצה          זכר לקרבן חגיגה וכן סמל לחוזקם הפיזי של בני ישראל במצרים אשר למרות

עבדותם לא שינו זהותם ולא התבוללו.

                        מי ייתן ובפסח הזה נמגר את העבדות המודרנית וכל אחד ואחת יתחזק בזהותו/ה.

מרור            זכר לחיים המרים במצרים.

מי ייתן ובפסח הזה ייתמו חייהם המרים של העובדים בישראל והם

יזכו לקבל את זכויותיהם המלאות.

על פי מנהג ספרדים מסתפקים בעלי חסה. על פי מנהג אשכנז שני סוגי מרור.

לברכה משתמשים בחסה ובמרור לכורך – בחזרת.

חרוסת    זכר לעבודת הטיט בה עבדו בני ישראל במצרים.

                        מי ייתן ובפסח הזה נחדל להתבוסס בטיט.

                        רסק פירות מסוגים שונים (על פי מנהגי העדות השונות) משמש כחרוסת.

כרפס     זכר לחג האביב ולצמיחה בטבע.

                         מי ייתן ובפסח הזה נזכה לצמיחה כלכלית ורוחנית.

משתמשים בירק ירוק כגון: סלרי או פטרוזיליה, אך גם בצנונית או תפוח אדמה מבושל.

 "זמן חירותנו": הדבר הראשון שאלהים רוצה שנדע

הדבר הראשון שאלהים מספר על עצמו במעמד הר סיני הוא: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים…" (שמות, כ';ב').  אלהים אומר זאת לפני שהוא מצווה עלינו לא לגנוב ולא להרוג; לפני שהוא מצווה עלינו לשמור את השבת ולא לעבוד אלילים. "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" היא הראשונה מבין עשרת הדברות. היא מצווה עלינו לזכור לעד שאלהים שלנו הוא אלהים של חרות, ושהמצוות שהוא מציע לנו הן מתנות ולא עול; קבלת מצוות אלו אינה מהווה התכחשות עצמית אלא שחרור. אלהים לא רוצה את הכרת התודה שלנו; אלהים רוצה שנבין ששום דבר לא חשוב לו יותר מחירותנו. יותר מזה, הוא רוצה ללמדנו שחירות תלויה בחוק. יכולנו לבחור לחגוג ולזכור את חירותנו במסיבה רועשת ופרועה, "משוחררת"; אחרים עשו זאת. אבל אנו עושים "סדר" – כי מתוך כך צומחת חירותנו.

ליאונרד פיין, פעיל חברתי בארה"ב, מייסד ארגון "מזון – תגובה יהודית לרעב".

  כּוֹס רִאשׁוֹנָה

 

כּוֹס יְשׁוּעוֹת נִשָּא לִיְצִיאַת יִשְׂרָאֵל מִשִּׁעְבּוּד לְחֵרוּת, מִגּוֹלָה לִגְאוּלָּה, לְחַיִּים וְלִישׁוּעָה.

כּוֹס יְשׁוּעוֹת נִשָּא לִיְצִיאַת כָּל אָדָם מִשִּׁעְבּוּד לְחֵרוּת, לְחַיִּים וּלְהִתְחַדְשׁוּת

נִצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ.

כִּי הִנֵּה סְּתָו עָבַר. סְּתָו חָלַף הָלַךְ לוֹ

וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ (על-פי שיר השירים, ב';יא'-יג')

בְּנִיסָן  נִבְרָא הָעוֹלָם

בְּנִיסָן נוֹלְדוּ הָאָבוֹת וְהָאִימָהוֹת, בְּנִיסָן נִגְאֲלוּ

בְּנִיסָן עֲתִידִים לְהִגָּאֵל

מִנַּיִן שֶׁבְּנִיסָן נִבְרָא הָעוֹלָם?

שֶׁנֶאֱמַר: וַתּוֹצִיא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא,

עֵשֵׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ

וְעֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי

אֵיזֶהוּ חֹדֶשׁ שֶׁהָאָרֶץ מְלֵאָה

דְּשָׁאִים וְאִילָן מוֹצִיא פֵּרוֹת?

הֱוֵה אוֹמֵר: זֶה נִיסָן

מבוסס על תלמוד בבלי – ראש השנה

 

הָא לַחְמָא עַנְיָא

דִי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא וִאְמְהָתָנָא

בְּאַרְעָא דְּמִצְרָיִם. כָּל דִּכְפִין יִיתִי

וְיֵיכוֹל. כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.

הָשְׁתָּא הָכָא, לְשָׁנָה הַבָּאָה בְּאַרְעָא

דְיִשְֹרָאֵל. הָשְׁתָּא עַבְדֵּי, לְשָׁנָה הַבַּאָה בְּנֵי חוֹרִין.

זה לחם העוני שאכלו אבותינו

ואימותינו בארץ מצרים. כל רעב

יבוא ויאכל, כל הזקוק יבוא ויפסח.

השנה כאן לשנה הבאה בארץ

ישראל, השנה עבדים לשנה הבאה

בני חורין

 

קַו הַעֹנִי / רוני סומק

 אִלּוּ אֶפְשָׁר לִמְתֹּחַ קַו וְלוֹמַר׃ מִתַּחְתָּיו הָעֹנִי.

הִנֵּה הַלֶּחֶם שֶׁבְּצִבְעֵי אִפּוּר זוֹלִים

נִהְיָה שָׁחוֹר

וְהַזֵּיתִים בְּצַלַּחַת קְטַנָּה

עַל מַפַּת הַשֻׁלְחָן.

בָּאֲוִיר, עָפוּ יוֹנִים בְּמַטַּס הַצְדָּעָה

לִצְלִילֵי הַפַּעֲמוֹן שֶׁבְּיַד מוֹכֵר הַנֵּפְט בָּעֲגָלָה הָאֲדֻמָּה,

וְהָיָה גַּם קוֹל הַנְּחִיתָה שֶׁל מַגְּפֵי הַגּוּמִי בָּאֲדָמָה הַבֻּצִּית.

הָיִיתִי יֶלֶד, בַּבַּיִת שֶׁקָּרְאוּ לוֹ צְרִיף,

בַּשְׁכוּנָה שֶׁאָמְרוֹ עָלֶיהָ מַעְבָּרָה.

הַקַּו הַיָּחִיד שֶׁרָאִיתִי הָיָה קַו הָאֹפֶק וּמִתַּחְתָּיו הַכֹּל נִרְאָה עֹנִי.

בעוד אנו מכריזים "כל דכפין" יבוא ויאכל אנו יודעים שמספר הישראלים הסובלים מרעב או מחוסר ביטחון תזונתי הולך וגדל. החשש לרווחתנו הכלכלית הפרטית אולי הקשיחה את ליבנו לצרותיהם של הקבוצות החלשות בחברה שלנו. תוכנית ויסקונסין הישראלית משכה מתחת לרגליהם של רבים את שרידיה האחרונים של רשת ביטחון שהייתה כבר רעועה. זקנים, חולים, אמהות חד-הוריות ועוד אחרים רבים, מחויבים לקחת חלק בעבודה "התנדבותית" פיזית כ"שירות בהקהילה" ולנסוע מרחקים ארוכים לראיונות עבודה לא מציאותיים, וזאת ללא כל סידור של שמירה על הילדים. אמהות ואבות חד-הוריים נאלצים להשאיר ילדים קטנים לבד בבית כדי להיות נוכחים בקורסי-ערב. עולים חדשים ומיעוטים אמורים להצליח בעבודות דוברות עברית מבלי שניתנו להם לימודי שפה.

בהרימנו היום את הלחמא עניא – לחם העוני, אנו מודעים לכך שביכולתנו לעמוד בציווי ההגדה לחלוק את לחמנו עם העני. מי ייתן ובשנה הבאה ייתמו עניים מן הארץ

מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות.

מה נשתנה ליל הסדר הזה מיתר לילות הסדר?

שבכל לילות הסדר אנו מדגישים את הסיפור היהודי ובליל הסדר הזה אנו מדגישים גם את המחויבות שלנו לשמור על צלם האלהים שבכל אדם ואדם.

מה נשתנה ליל הסדר הזה מיתר לילות הסדר?

שבכל לילות הסדר אנו חוגגים את שחרור עמנו מעבדות מצריים, ובליל הסדר הזה אנו מדגישים את הערכים הכלל אנושיים המשותפים לכולנו: שוויון בין בני האדם, זכויות וחובות שוות בין כולנו.

מה נשתנה ליל הסדר הזה מיתר לילות הסדר?

שבכל לילות הסדר אנו דואגים לגאולה שלנו, ובליל הסדר הזה אנו חרדים לעתידה ולדמותה של החברה שלנו.

 

עבדי העבריים

זמן לא רב ביקרתי בתחנה המרכזית הישנה בתל-אביב. זה לא כבר עשיתי בה כמה שעות. אם יש את נפשך לדעת את ישראל האחרת, לך לך שמה. לעיני חלפו ללא הרף תועפות רומנים וטורקים ופורטוגלים וניגרים וגנאים וסינים ותאילנדים, בוני פיתום ורעמסס שלנו וכן שרתיה וגורפי ביביה של העיר העברית הראשונה. רבבות גברים עריריים. עדה גדולה של מבקשי "לחם ועבודה". הם באו לשבור שבר בישראל, אנשי העבודה השחורה, עובדי הכפיים, הלא ראויה בעיני הישראלים. "גדוד העבודה" שלנו. רבים מהם בונים את ארצנו ומשרתים אותה בתנאי ניצול מחפירים, מתגוררים בחבורות בצפיפות סרדינית.

אולי אין הם דומים בדיוק לאבותינו העבדים בשעבוד מצרים. נותנים להם תבן ללבן לבנים אין הם מוכים בשוט, אך הם "העבדים הזרים" החיים ביננו ולידינו באזורי דרומה של העיר. לא בצפונה. ומהם אבות לילדי גן, דוברי עברית. כיצד ומתי ייעקרו וישלחו מכאן. תל-אביב היא גם הם. כה קרובים. כה רחוקים. ערב פסח כמה מקרב המעבידים יזמינו, לשם שינוי, בחג החרות, בשם אהבת הגר, את אחד האלמונים האלה להסב עם בני ביתו אל השולחן. יש לשער כי כולם ישארו הלילה הזה בחדריהם הדחוסים, אומרים את הגדת פסח שלהם.

חיים גורי, התפרסם ב"מעריב", ערב פסח תשנ"ז, 21.4.1997

 

מהר משה צווה פרעה:
שלח נא את עמי!
מצוות האל אמור נא לו:
שלח נא את עמי!
קומה, לך נא
צו לו בשמי:
שלח נא את עמי.

והגדת לבניך ובנותיך

כנגד ארבעה בנים דברה תורה

אחד חכם, אחד רשע, אחד תם ואחד שאינו יודע לשאול

מתוך: הגדת השכונות

חכם מה הוא אומר

והרי נאמר על ידי חכמינו:                         שאם כל המוחלשים בחברה יעשו

אם אין אני לי מי לי ואם לא עכשיו אימתי     יד אחת, אף אחד לא יוכל להם.

ואף אתה אמור לו: חזק ואמץ והסבר לו     וסוף הצדק לנצח!


רשע מה הוא אומר

מה לכם כי תלינו שהרי נאמר:

רשע וטוב לו – צדיק ורע לו

דרכו של עולם שחזקים תמיד ישלטו בחלשים

ואף אתה אמור לו: לא לעולם חוסן. יש דין ויש דיין

וסוף הצדק לנצח!


תם מה הוא אומר

האם יש סיכוי לנצח אי פעם במאבק זה

ואף אתה אמור לו:

לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה.

כל אחד יתרום את חלקו ויום יבוא והשלום ישרור בארץ

וסוף הצדק לנצח!


ושאינו יודע לשאול

את פתח לו, עודד אותו להמשיך הלאה ולהתקדם.

חזק אמונתו שביכולתו לשנות את המצב ולחיות בכבוד וברווחה

וסוף הצדק לנצח!

 

ועל כולם נאמר בקול צלול:

צדק צדק תרדוף!

בהזכירנו את ארבעת הבנים בל נשכח ש- 25% – 20% מהילדים בישראל

הולכים לישון רעבים לפחות ערב אחד בשבוע!

 כנגד ארבע בנות דברה תורה

אחת חכמת לב, אחת מורדת, אחת תמה ואחת שאינה יודעת לשאול.

 

חכמת לב, מה היא אומרת?

"אבא, קשה גזירתך יותר משל פרעה…

פרעה הרשע – ספק מתקיימת גזירתו ספק אינה מתקיימת,

אתה צדיק בודאי שגזירתך מתקיימת".

הלך אביה בעצת בתו [מרים]. (תלמוד בבלי, סוטה י"ב) אף

אנו נצא בתופים ובמחולות ונפיץ נבואתה בגויים.

 

על פי המדרש, שיכנעה מרים הצעירה את עמרם אביה ואת שאר גברי ישראל המשועבדים שלא לפרוש מנשותיהם על אף גזירותיו של פרעה על השמדת הבנים שיוולדו. עם הולדת בן חדש לאמהּ, יוכבד, פעלו השתיים בצוותא להצלת הבן/האח. כמו במאבק הילודה, כך גם בקריעת ים סוף, ידעה מרים לזהות ארועים בעלי משמעות היסטורית ולהוביל את הסובבים אותה בדרך הנכונה.

 

מורדת מה היא אומרת?

"הַכֶּר –נָא" (בראשית, ל"ח;כו') את דרכי השעבוד והעריצות

של שלטון אדם באדם. אף אם מרדה בסמכות נאמר: "צָדְקָה" ממנו

ואין לנו חירות אלא עד שנשוב מדרכינו.

יחסיה המורכבים של תמר עם חמיה, יהודה בן יעקב אבינו, מבטאים מרד שתוצאותיו חיוניות להמשכיות של שבט יהודה והעם היהודי. במעשיה מתריסה תמר נגד שלילת חרותה וכבילותה בסד אלמנותה. בסופו של דבר היא מממשת את הייבום לו היא זכאית והופכת ל ' אם המייסדת' של שושלת בית דוד, סמל הגאולה המשיחית.

 

תמה, מה היא אומרת?

"כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות, א';טז').

נחזקה בדבקותה באלו שאהבה נפשה ונאמר לה:

"יִתֵּן ה' אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ כְּרָחֵל וּכְלֵאָה

אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל" (רות, ד';יא').

 

רות המואביה דבקה בחמותה, נעמי, ונאמנותה התמה כלפיה מוחלטת. קרבה רגשית מופלאה זו שרות מתעקשת עליה, גואלת את שתיהן מן העוני ומן השעבוד הפנימי.

ושאינה יודעת לשאול?

רק בכיה החרישי נשמע שנאמר: "וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ" (דברים, כ"א;יג', שבוית מלחמה אשת יפת תֹאר). אנו נהיה לה לפה והיא תהיה לנו לשופטת. נשיבנה אל בית אמא ואל חדר הורתה, וקראנו "דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל-יֹשְׁבֶיהָ" (ויקרא, כ"ה;י).

 

לאחת מבין ארבע הבנות, אין די חירות על מנת לטעום אפילו מקצת הגאולה, והיא נותרת בוכיה בשעבודה המוחלט. ' אשת יפת תואר ' שבוית המלחמה רשאית, אמנם, לבכות את הוריה בטרם תעונה, אך היא מזכירה לנו את מציאותה של העבדות המושתתת, הממשיכה להתקיים בקרבנו בדרכים שונות. הבכי החרישי מגיח ממציאות אפלה זו ומצווה עלינו לקרוא דרור לכולם, בכל הארץ.

 

מאת: הרב ד"ר עינת רמון, דיקן בית המדרש לרבנים ע"ש שכטר

וַיָרֵעוּ אוֹתָנוּ הַמִּצְרִים וַיְעַנּוּנוּ וַיִתְּנוּ עָלֵינוּ עֲבוֹדָה קָשָׁה:

"וַיָרֵעוּ אוֹתָנוּ" – דמוניזציה של האחר

כאשר ישנו רצון להשניא ציבור מסויים על הרוב, מלעיזים עליו השלטונות שהוא מזיק או מאיים על החברה: הם לוקחים לנו את העבודות הטובות; הם פרזיטים ולא משלמים מיסים; הם לוקחים לנו את הבנות או הורסים לנו את השכונה; הם מנסים להשתלט לנו על המדינה; הם הסיבה שיש אבטלה/מיתון/פשע/מחלות ועוד, ועוד.

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרָיִם

 

וְכִי-יָגוּר אִתְּךָ גֵּר, בְּאַרְצְכֶם לֹא תוֹנוּ אֹתו: כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: לֹא-תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: מֹאזְנֵי צֶדֶק אַבְנֵי-צֶדֶק אֵיפַת צֶדֶק וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם אֲנִי ה'  אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר-הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: וּשְׁמַרְתֶּם אֶת-כָּל-חֻקֹּתַי וְאֶת-כָּל-מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה': (ויקרא, י"ט;לג' – לו').

וְגֵר לֹא תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת-נֶפֶשׁ הַגֵּר כִּי-גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם: (שמות, כ"ג;ט')

מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא, כ"ד;כב')

וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא-תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם: (ויקרא, כ"ג;כב')

לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ, בְּרִיבוֹ (שמות, כ"ג;ו')

 

                                   כּוֹס שְׁנִיָיה

נִשָּא לִזְכוּיוֹת הָאָדָם, מִי יִיתֵּן וְנַשְׂכִּיל לְהַשְׁתִית אֶת חֶבְרתֵנוּ עַל יְסוֹדוֹת הַחֵרוּת, הַצֶדֶּק וְהַשָלוֹם וּלְקיֵים שִׁוְויוֹן זְכוּיוֹת חֶבְרָתִי וּמְדִינִי גָמוּר לְכָל אזרחֵי מְדִינַת יִשְׂרָאֵל בְּלִי הֶבְדֵל דַת, גֶזַע וּמִין

שלטון הצדק

"…במדינתנו פנימה יהיה הצדק השליט העליון, השליט גם על שליטיה. לא תהיה רודנות. יהיו נושאי המשרה משרתי החברה ולא רודים בה. בל תהיה טפילות. בל יהיה ניצול. בל יהיה בביתנו איש, אזרח או גר, רעב ללחם, חסר קורת-גג, חשוך בגד או נטול השכלה ראשונית. "זכור כי גר היית בארץ מצרים" – צו עילאי זה יקבע את יחסנו אל שכננו. ו"צדק צדק תרדוף" – צו עליון זה יקבע את יחסנו בין איש לחברו…"

מנחם בגין, מתוך שידורו עם קום מדינת ישראל ב"קול ציון הלוחמת", מוצאי שבת, ו' באייר תש"ח, 15 במאי 1948

 

ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם (10 בדצמבר 1948)

 

סעיף א':         כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו בתבונה ובמצפון,

                        לפיכך, חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.

סעיף ב' (1)      כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה כלשהי מטעמי גזע, צבע,

מין, לשון, דת, דעה פוליטית, או דעה בבעיות אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי, קניין, לידה או מעמד אחר.

כּוֹס שְׁלִישִׁית

כּוֹס נֶחָמָה נִשָׂא לִשְׁלוֹם יִשְׂרָאֵל וְלִשְׁלוֹם הָעוֹלָם. יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵנוּ, שַׁלְוָה בְּאָהֳלֵינוּ לְחַיִּים וּלְשָׁלוֹם

 

שפך חמתך על הגויים אשר לא ידעוך

לא אלמד את ילדי לשנוא

ומה בנוגע לתפילה שפך חמתך על הגויים"? האם אפשר לבטל אותה ולהשמיטה מתוך ההגדה שלנו? המילים נוראות! יש בימינו אנשים שאוהבים אותנו. ויש אנשים שאינם אוהבים אותנו. אבל איך אפשר לחרף אפילו את השונאים במילים איומות כאלה? אינני יכול לשנוא. ולא אלמד את ילדי לשנוא…

אני מבין את כאבם של היהודים, את הזעם והצער שהכתיבו לפני מאות שנים את התפילה הזאת. יש גם כיום פרצוף מכוער לאנטישמיות, אבל היא איננה מגיעה לשפלות כזאת, שנהיה זקוקים, חס וחלילה, לשים תפילה זו בפי ילדינו. אפשר לבוז לטיפשים ולרשעים. אפשר לרחם עליהם. אבל אי אפשר לשנוא אותם ולשתף בשנאה זו גם את אלהים.

יחיאל וינגרטן, התפרסם בעיתון קיבוץ עין חרוד בשנת 1936

 

שפך אהבתך על הגויים אשר ידעוך

שפך אהבתך על הגויים אשר ידעוך

ועל ממלכות אשר בשמך קוראים

בגלל חסדים שהם עושים עם יעקב

ומגינים על עמך ישראל מפני אוכליהם.

יזכו לראות בסֻכּת בחיריךָ

ולשמוח בשמחת גוייךָ

כּוֹס מִרְיָם  

מִרְיָם הַנְֹבִיאָה מְקַלֶּסֶת לַשְׁכִינָה, זָכְתָה לִרְאוֹת הַיְשׁוּעָה.

מִרְיָם תַּרְקִיד אוֹתָנוּ לְתַקֵּן אֶת הָעוֹלָם

בִּמְהֵרָה נִזְכֶּה כֻֻּלָּנוּ לִשְׁאֹב מֵי-חַיִּים מִבְּאֵרָהּ

"בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".

בליל סדר זה נוסיף משלנו למסר הגאולה ממצרים במזגנו כוס נוספת – כוס מים חיים. כוס זו מייצגת את השוויון בין כל בני האדם – כוס מרים.

כּוֹס רְבִיִעִית

כּוֹס בְּרָכָה נִשָׂא לָנוּ, לְבָנֵינוּ וְלִבְנוֹתֵינוּ וּלְכָל מַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. לִפְרִי הָאֲדָמָה וְלִתְנוּבַת הָאָדָם, לְיוֹם הֶעָמָל וּלְחַיֵּי הַשִּׁתּוּף, לְחַיִּים וְלִבְרָכָה

הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם-ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל-הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה : וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת וְיָשָׁבוּ וְנָטְעוּ כְרָמִים וְשָׁתוּ אֶת-יֵינָם וְעָשׂוּ גַנּוֹת וְאָכְלוּ אֶת-פְּרִיהֶם וּנְטַעְתִּים עַל-אַדְמָתָם וְלֹא יִנָּתְשׁוּ עוֹד מֵעַל אַדְמָתָם אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם אָמַר ה'  אֱלֹהֶיךָ: (עמוס, ט';יג' – טו')

לשנה הבאה בירושלים הבנויה,

בה אנו מכבדים את צלם אלהים שבכל אדם ואדם

ההגדה פורסמה באתר המחאה הראשי ובמחשבה שניה.

אודות רבנים למען זכויות האדם

שומרי משפט הוא היום הארגון היחיד בישראל המשמיע את קולה של המסורת היהודית בתחום זכויות האדם. הארגון נוסד בשנת תשמ"ט (1988) ומונה כיום כמאה חברים – רבנים מוסמכים וסטודנטים לרבנות. שומרי משפט אינו ארגון פוליטי מפלגתי. שומרי משפט הוא הארגון הרבני היחיד בארץ שפועלים בו במשותף רבנים אורתודוקסים, מתקדמים (רפורמים), מסורתיים (קונסרבטיבים), מתחדשים (רקונסטרוקציוניסטים) ורבני ריניואל (Renewal). בין חבריו רבנים המכהנים בתפקידים ציבוריים, מחנכים ורבני קהילות, אשר יכולים להביא הן לשינוי בשטח והן לשינוי תודעתי. שומרי משפט משמש שופר להפצת מידע על זכויות האדם בישראל ובשטחים הכבושים. שומרי משפט פועל בשיתוף פעולה עם ארגוני זכויות אדם בארץ ובעולם. שומרי משפט פועל מהקמתו, לקידום זכויותיהם של השכבות החלשות בחברה, לשמירה על זכויותיהם של המיעוטים בישראל וכן של פלשתינאים בשטחים ולמניעת הפרות בוטות של זכויות אדם בסיסיות של מהגרי העבודה. הארגון מפעיל לחצים על קובעי המדיניות בישראל, למען הבטחת השמירה על זכויות האדם של הקבוצות החלשות, בהן הזכות לטיפול רפואי, קורת גג, חינוך ורמת חיים מינימאלית. מאז ייסודו, השתתפו אלפי מתנדבים במאות פעילויות של עשיית צדק במדינה ובחברה.