אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת

בפרשת ויצא מופיע "חלום סולם יעקב" הידוע. יעקב מתעורר מחלומו, ואז:
"וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר: אִם-יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן-לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל, וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ. וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם, אֶל-בֵּית אָבִי; וְהָיָה יְהוָה לִי, לֵאלֹהִים. וְהָאֶבֶן הַזֹּאת, אֲשֶׁר-שַׂמְתִּי מַצֵּבָה–יִהְיֶה, בֵּית אֱלֹהִים; וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן-לִי, עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ." (בראשית כח, כ-כב)

האם אבינו יעקב, הצדיק מעמיד תנאים לאלוהים?!

נוסיף ונאמר שבחלום עצמו יעקב כבר מקבל הבטחה: (ח,טו) "וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ, וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר-תֵּלֵךְ, וַהֲשִׁבֹתִיךָ, אֶל-הָאֲדָמָה הַזֹּאת: כִּי, לֹא אֶעֱזָבְךָ, עַד אֲשֶׁר אִם-עָשִׂיתִי, אֵת אֲשֶׁר-דִּבַּרְתִּי לָךְ".

אז מה רוצה יעקב עוד?

בדברי הפרשנות של ענת הופמן לפרשת תולדות בספר המופלא דַּבְּרִי תּוֹרָה, היא סוקרת את התעלולים הטקסטואליים שביצעו פרשנים רבים עם משפט אחד מתוך הפרשה: "וַתֵּ֖לֶךְ לִדְרֹ֥שׁ אֶת־יְהֹוָֽה׃" (בראשית, כה, כב). לפי הופמן השורה התחתונה ברורה – דורשי המדרשים לא יכלו לעמוד בכך שלאמנו רבקה יש זכות ראשונים שכזו בספר בראשית ובסיפורי האבות, להיות הראשונה שיוזמת קשר בלתי אמצעי עם אלוהים. במאמציה להשיב ליוזמה של רבקה את הכבוד הראוי לה, להפוך אותה למה שהיא באמת – מהלך אמיץ, נועז וחתרני, של אישה אחת התובעת דין וחשבון מאלוהים אחד, מציינת הופמן גם את שני הפעלים החוזרים בחלק זה של הסיפור: הל"כ – ממנו צומחת ההלכה כולה, ודר"ש– התביעה מאדם או מטקסט לשנות ולהשתנות.

פרשת חיי שרה, מיד לאחר סיפור העקידה, פותחת בסיפור מותה וקבורתה של שרה, ומתארת את החיים אחרי מות שרה. יצחק, המצטייר כשקט ומופנם, ודאי בהשוואה לאברהם וליעקב, מוביל תיקון למשפחה השבורה. בהמשך נקרא על יצחק הפותח את הבארות הסתומים שחפר אברהם ומוצא שם "בְּאֵר מַיִם חַיִּים" (בראשית כ"ו, יט).

text